הורים

"פיתוח תוכנה חדשה לא משתווה לתלמיד שניגש אליך עם חיוך"

טרנד ההייטקיסטים שעוברים להוראה החל כבר לפני כארבע שנים והוא נוחל הצלחה, אבל מאוד חלקית. המורים החדשים אולי מאוד חכמים, אבל פחות יודעים להתמודד עם האתגר האמיתי – התלמידים. תכנית חדשה תנסה לסייע להם ולהפוך אותם למורים מן המניין. הכירו את מוסי עוז, אבי יעקובי ועינת שאולסקי שעזבו משרות נחשקות כדי להתמודד עם מערכת החינוך הישראלית

אלינור פוקס | mako | פורסם 07:18 26.08.13 

שנה גודל אות

מורה כותב על הלוח (צילום: Oleg Prikhodko, Istock)
"גיליתי שיש לי משכורת נפלאה אבל אין לי מתי לבזבז אותה"
|
צילום: Oleg Prikhodko, Istock
לאחר שסיים תואר בהנדסה ובמתמטיקה ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב מוסי עוז, כיום בן 47, תל אביבי ואב לשלושה, צלל אל תחום ההייטק וטיפס במהרה לתפקיד שרבים רק חולמים עליו - מנכ"ל חברת הייטק מצליחה בתחום התוכנה. אבל בגיל 45, לאחר שנים בתפקידים בכירים ומכניסים, החליט עוז לפרוש.

מוסי עוז, עשה הסבה מהייטק להוראה
"לעובד אתה יכול להציע בונוס, לילד לא". מוסי עוז
"גיליתי שיש לי משכורת נפלאה אבל אין לי מתי לבזבז אותה וגם התחלתי להתעורר ולא תמיד לדעת איפה השירותים, כי כבר לא ידעתי באיזה מלון אני נמצא. אז החלטתי לקחת פסק זמן מעולם ההייטק", הוא מסביר, "המשיכה לתחום ההוראה התחילה בכלל כעזרה לבן של חברים שהזדקק לשיעורים פרטיים. הוא היה מרוצה מאוד והביא גם את חבריו וכך צמחה אצלי קבוצה של תלמידים. חברה טובה שלי, מורה בתיכון חדש בת"א, הציעה שאבוא ללמד אצלם אבל מאוד פחדתי ללמד קבוצה גדולה כל כך. לפני שנתיים אחת המורות יצאה לחופשת לידה, זה היה לתקופה מוגבלת בזמן ולא מחייבת אז ניסיתי וכמו שאומרים 'באתי, נדלקתי'".

בשנת 2009, אחרי תקופת "התבשלות" ארוכה עזב עוז את העבודה המכניסה בהייטק ופנה לתחום ההוראה והתאהב. "אין מה לומר, הוצאת גרסת תוכנה חדשה או הגשת דוחות בסיום שנה ברווח גדול מאוד, לא משתווה בשום צורה לתלמיד עם חיוך בסוף השנה שאומר שהוא אוהב את המקצוע או הגיע להישגים", הוא אומר בחיוך מרוצה.  

בשנתיים האחרונות, מלמד עוז מתמטיקה ופיזיקה בתיכון חדש ובתל אביב וכששואלים אותו לגבי השינוי הדרמטי בשכר, הוא לא מודאג. "אם הייתי בא בשביל המשכורת לא הייתי בא בכלל", הוא אומר, אך מציין שדווקא יש משהו שהפריע לו - חוסר ההכשרה שלו בתחום ההוראה.

"לא כל מה שעובד על שכירים, עובד על ילדים"

עינת שאולסקי, עשתה הסבה לתחום ההוראה
"כמורה למדעים אני מהווה את הגרעין הראשוני שממנו הכל מתחיל". שאולסקי עם ברכה שקיבלה מהתלמידים
"במהלך השיעורים, כשמתפרסמת כתבה בעיתון על חברה שעשתה אקזיט למשל, אני משלב את הניסיון שלי ומספר לילדים מה זה אומר לנהל חברה, לסגור רבעון, לסגור שנה", מספר עוז, "התלמידים אוהבים לשמוע את הסיפורים האלה יותר מאשר ללמוד כל חומר אחר, אבל הניסיון הזה לא מספיק. לא כל מה שעובד על שכירים, עובד על ילדים ולא משנה עד כמה תהיה חכם, יש דברים שצריך את הכלים המתאימים אליהם: איך להשיג שקט בכיתה או לגרות את התלמידים להשתתף בשיעור למשל. בעוד שמעובד אפשר פשוט לבקש להישאר עוד שעתיים כדי לסיים משימה, אצל ילד אתה לא יכול פשוט לבקש או להציע לו בונוס. גורמי ההנעה פה הם שונים, הם מאוד הדדיים".

מדליף שם הזמר החשוד. אילוסטרציה (צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL)
תקופת המיתון בהיי-טק שלחה מהנדסים בכירים להוראה
|
צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL
אבל עוז הוא לא היחיד שמרגיש ככה. תקופת המיתון שהשפיעה גם על עולם ההיי-טק לפני כארבע שנים, לצד עליית המודעות לבעיות במערכת החינוך הישראלית, הובילו לא מעט הייטקיסטים כמו עוז לנסות את מזלם כמורים במערכת החינוך.

בשנת 2011 התפרסמו נתונים לפיהם כחמישים אחוזים מ-300 המורים שהשתתפו ביוזמות של משרד החינוך להסבת הייטקיסטים למורים עזבו את המקצוע. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שהם אולי מביאים המון יידע למערכת החינוך, אבל לא באמת יודעים להתמודד עם הקושי האמיתי – התלמידים. במשרד החינוך מפעילים מספר תכניות שאמורות להקנות למורים ההייטקיסטים את הכלים להתמודדות עם התלמידים, אבל זה לא תמיד מספיק.

גם עינת שאולסקי (32), בוגרת לימודי כימיה ממודיעין ואם לשניים שעבדה במשך שבע שנים בחברה שרבים לא היו מוכנים לעזוב - ענקית התרופות "טבע", מבינה על מה עוז מדבר. שאולסקי, דור שלישי למשפחה של מורים, הצטרפה לפני כארבע שנים לתוכנית ההכשרה "חותם" שנעשית בשיתוף משרד החינוך ומסבירה גם היא את חשיבות ההכשרה. "לאחר חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית בתנאי פנימייה, התחלנו ללמד, כשיום בשבוע אנחנו, צוות המורים, נפגשים ליום לימודים והנחייה", היא מספרת, "בהתחלה היינו מלאים בחששות אבל הליווי והתמיכה של ה'מנטורים' שליוו אותנו יצר תחושה של שייכות ומחוייבות. כשהסתכלתי על מורים חדשים שלא קיבלו את הליווי הזה הבנתי עד כמה זה חשוב".

"ההחלטה לעבור מחברה שמציעה כל כך הרבה אפשרויות למשרה במשרד החינוך מצריכה הרבה מאוד אידיאולוגיה ובעצם מונעת מתוך הבנת הצורך שגם בדורות הבאים יהיה כאן מי שיחקור, יתעניין ויגלה תגליות חדשות", מסבירה שאולסקי את החלטתה, "הרי אם אנחנו אומת סטארטאפ, כמורה למדעים אני מהווה את הגרעין הראשוני שממנו הכל מתחיל - התפקיד שלי הוא להביא לגירוי הסקרנות של התלמידים ומשם הם צריכים לחקור ולגלות בעצמם". 

"פוליטיקאים מבטלים בגרויות מטעמים פופוליסטיים" 

אבי יעקובי
"לא דורשים מספיק מהתלמידים בעיניי". יעקובי

אבי יעקובי (58) מקריית אונו כיהן בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק כראש מחלקה וכסמנכ"ל פיתוח בחברות ישראליות ורב לאומיות במשך שנים רבות.  בשנת 2009 הגיע המשבר הכלכלי ועמו גל הפיטורים. יעקבי מצא עצמו ללא עבודה קבועה. במקום לרדוף אחר העבודה הנחשקת הבאה, הוא החליט לנצל את המצב כדי להגשים חלום ישן. "התחלתי לעבוד מאז כפרילאנס בחברות שונות. ייעצתי במשך  שנה במשרד הביטחון  אבל כמי שיצא לו להעביר קורסים במהלך הצבא וכסטודנט, תמיד היה לי חלום להקדיש חלק מזמני להוראה", הוא מסביר, "סגרתי יום בשבוע שבו אתחיל ללמד כבר השנה בבית ספר ברמלה". יעקובי מסביר כי החליט "לעשות תעודת הוראה כדי להרחיב את הדעת", אבל כאב לשלושה ילדים הוא גם מכיר היטב את הצד השני של מערכת החינוך. "בעיניי לא דורשים מספיק מהתלמידים בבתי הספר התיכוניים, לא מציבים רף גבוה מספיק ואתגרים".

במשרד החינוך דווקא מציעים לבטל את מבחנים הבגרות לטובת הנחלת ערכים.
"הפוליטיקאים מבטלים בגרויות מטעמים פופוליסטיים, מדברים על ביטול בגרויות  לטובת ערכים כי זה פופולארי. האם ביטול בחינות תרם להורדת האלימות והגזענות בקרב בני הנוער? אנחנו צריכים לדאוג שבני הנוער שלנו יצטיינו במדעים ובהיסטוריה ובמקביל להנחיל להם ערכים, הרי למידה, שקדנות, חשיבה מעמיקה  אינה ערך?"

גם יעקובי וגם עוז יצטרפו השנה לעוד תכנית שמנסה להכשיר את ההייטקיסטים בתחום ההוראה. השנה נפתחת תכנית ניסיונית המתקיימת לראשונה במכללת לוינסקי והמכשירה אקדמאים מצטיינים ונבחרים לתחום ההוראה באמצעות הכשרה מעשית. התוכנית היא יוזמה של "קרן טראמפ" לשיפור החינוך בישראל הנעשית בשיתוף עם משרד החינוך ומטרתה להכשיר מורים למתמטיקה. 

לומדים מהמורים הוותיקים

אלי הורוביץ', מנכ"ל "קרן טראמפ" (צילום: יוסף אדסט, mako)
אלי הורוביץ', מנכ"ל "קרן טראמפ"
|
צילום: יוסף אדסט, mako
"לדעתי, הכשרה קלינית שנשענת על המציאות האמיתית שאיתה מורים מתמודדים, היא הכשרה רלוונטית ואטרקטיבית יותר, והיא תסייע למקצוע ההוראה לבנות את המקצוענות שלו מבפנים", מסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "המפתח להצלחה של השיטה טמון במורים הבכירים בבתי הספר, שיכשירו, יאמנו וילוו את המורים המתלמדים והחדשים. בדיוק כמו שהטייס המנוסה המצטיין הוא המדריך והמאמן של פרח הטיס, והרופא הבכיר הוא המלווה של הסטודנט לרפואה, כך גם פרח ההוראה ילמד ויתקדם ביחד עם מורה רב-אמן בתוך סביבת העבודה החינוכית".

"מניסיוני, קורסים בחינוך שאמורים להוות בסיס לפיתוח כלים מאוד משמעותי למורה, איכשהו לא באים לידי ביטוי בהוראה בפועל", אומרת ד"ר טלי נחליאלי, אחת משתי מנהלות התוכנית במכללת לוינסקי, "הסטודנטים לא מצליחים ליישם אותם בתוך הכיתה, ולכן רצינו לקשר בצורה אדוקה יותר בין התאוריה החינוכית ובין העשייה הכיתתית. עיקר ההכשרה שלנו הוא ביום אחד בשבוע שבו הסטודנטים מתייצבים בבית הספר, צופים בשיעורים מצולמים ומנתחים אותם ולומדים את התיאוריות על בסיס שיעורים אמיתיים. בהמשך השנה גם הסטודנטים מעבירים שיעור ומנתחים אותו בהמשך ביחד בליווי גורמים מקצועיים".  

ד"ר נחליאלי מסבירה שמדובר בתוכנית שאמורה להביא לשינוי במערכת החינוך – לא פחות. "רוב המורים במערכת החינוך של היום יודעים שתהליך הלמידה צריך להיות שונה ורלוונטי יותר אבל לא בטוחים איך עושים זאת. אנחנו רוצים ליצור כאן קבוצה הכוללת דוקטורנטים, מנכ"לי חברות ובעיקר אנשים יוזמים עם ניסיון מוכח שישנו את סביבת הלמידה".

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

>> הכי יפים, הכי יוקרתיים: בתי הספר שהיינו רוצים ללמוד בהם