מהיום הראשון למלחמה עקבו בעולם אחרי הסיפור של אביגיל עידן. הילדה שנחטפה מכפר עזה לבד, בלי הוריה סמדר ורועי, שנרצחו בשבת השחורה. הנשיא ביידן הזכיר אותה בנאומים שלו, וגם ידע שהשחרור שלה מהשבי הוא משימה שהעולם חייב שתסתיים בהצלחה. אחרי יותר מ-50 ימים בשבי אביגיל שוחררה מהשבי בעזה, והגיעה לביתה החדש - ביתם של הדודים לירון וזולי.
זאת משימת חייהם של לירון וזולי בחודשים האחרונים. לטפל בבית שבו מתהווה משפחה חדשה של שישה ילדים. וכך, במעברים קיצוניים הגיעו אלינו התמונות החדשות של הילדה שהייתה בעזה, כשהיא מטיילת עם משפחתה בארה"ב, ונהנית מהשפע שיש לעולם להציע.
"זה קצת זמן משפחתי בהרכב החדש, זמן קצת לנשום, להתרחק מהכול - ובעיקר להיות ביחד", סיפרה לירון, הדודה שאימצה את אביגיל, לעיתונאי "עובדה" בן שני. "לתת לילדים איזו חוויה שכולנו היינו מאוד זקוקים לה. היה איזה מקרה שעמדתי בתור בחנות ואיזו מישהי עמדה מאחורי ושאלה אותי 'הם כולם שלך? יש לך שישה ילדים? כל הכבוד'. זה היה הרגע שאמרתי שהם כולם שלי".
כשהם יצאו מהארץ הם כבר ידעו שהזמנה מהבית הלבן יכולה להגיע. אבל כשהנשיא ביידן קטע את החופשה שלו כדי לעקוב אחר התקיפה האיראנית, היה נראה שלוח הזמנים שלו לא יאפשר מפגש עם משפחות מישראל. "יש דברים יותר חשובים", הסביר זולי, שאימץ את אביגיל. ואז במפתיע, כשהם בביקור משפחה בניו יורק, הגיע הטלפון.
"זו הייתה הזמנה מהרגע להרגע, 'מחר אתם באים'", נזכר זולי. "אמרנו לילדים את האמת", תיארו השניים, "אבל אנחנו כן אמרנו שזה משהו מאוד מיוחד, שאנחנו הולכים לפגוש את נשיא ארה"ב. ערב לפני הם ציירו לו ציורים, כתבו לו כמה מילים. כשהיינו שם הילדים הגישו לו את הציורים והוא הכניס אותנו למשרד שלו. הוא אמר שהוא ימסגר את התמונות ויתלה את זה שם".
"זה היה חשוב לביידן"
"כשפגשנו אותו הבנו שזה לא היה עוד משהו כדי 'לעשות עליו וי'", סיפר זולי. "זו לא פוליטיקה. כל ההתנהגות שלו לאורך כל המפגש שהיה שעה וחצי בערך, ההתייחסות שלו אלינו, אל הילדים. השיחות שניהלנו איתו - באמת חווינו משהו מיוחד".
לירון הצטרפה: "הוא היה כל כך חם ונעים, ובאמת ראינו שזה חשוב לו. אביגיל הייתה בהתחלה ביישנית אבל אחר כך היא הייתה אביגיל, עם שמחת החיים שלה. הוא נתן להם להתרוצץ כמו ילדים בחדר, והערנו לה והוא אמר: 'לא לא לא, הם ילדים, זה בסדר - לילדים יש חוקים אחרים פה'".
"היא עשתה איתו צחוקים", הם המשיכו, "ביקשה שהוא יבוא לנדנד אותה, וכשהוא התייחס למישהו אחר היא צעקה לו 'ג'ו ג'ו'. היא לא ביישנית אתם הספקתם להכיר'".
הנשיא ביידן פרסם תמונה מיוחדת עם אביגיל וחמשת אחיה. "זה לא נתפס לי, התמונה אומרת הכול", הסביר זולי. "אביגיל הייתה על השולחן של נשיא ארה"ב, והוא מחזיק לענבר את היד. ביידן יודע מה הילדים האלה עברו מ-7 באוקטובר".
"הרגע הזה מסכם דרך שעברנו. הרבה אנשים עזרו לנו לעבור את המסע הזה. הצלחנו לצאת מתוך הבור האפל הזה שהיינו בו ואנחנו גם מצליחים לחיות", אמרה לירון. "הביקור הזה התרכז בנס הזה, שאביגיל הצליחה לחזור הביתה".
השיחה בארבע עיניים עם האיש החזק בעולם
"אתה מסתכל לבן אדם בעיניים ואתה רואה כנות", סיפר זולי על הפגישה עם ביידן. "לא הרגשתי שאני מנהל שיחה עם האיש הכי חזק בעולם. בסוף אנחנו ישראלים והחוצפה הישראלית היא די טבועה בנו. ידעתי שאין לי איתו הרבה שעות. אמרתי לו שיש חברים שלנו שאנחנו רוצים שיגיעו הביתה. שנראה שוב את החברים שגדלו לי מול העיניים".
לירון וזולי הסבירו שפגישה דומה לא התקיימה עם מנהיגים ישראלים. "אני הייתי מצפה שידברו עם כולם", אמר זולי, שסיפר שאף גורם רשמי לא פנה אליהם בנושא.
"הרוח של סמדר ורועי מלווה אותנו תמיד"
"הם מלווים אותנו כל הזמן", סיפרה לירון בדמעות כשנשאלה על סמדר ורועי ז"ל, ההורים של אביגיל. "בביקור שלנו פה הלכנו לראות משחק NBA, רועי היה אוהד שרוף של הליגה. הוא היה מתעורר בלילה כדי לראות משחקים כאלה. אני הבטחתי למיכאל, אח של אביגיל, שנאכל 'דנקן דונאטס', כי רועי סיפר לו עליהם, והלכנו לאכול. הרוח שלהם מלווה אותנו ונמצאת איתנו כל הזמן".
עוד מעט הם יסיימו את הביקור בארצות הברית, ואת יום הזיכרון ויום העצמאות יעבירו בארץ, עם המשפחה. "יום העצמאות הוא בכלל לא רלוונטי", טענה לירון. "איזו עצמאות יש לנו כשיש עוד 133 חטופים בעזה? אבל יום הזיכרון הוא יהיה יום מאוד טעון, משמעותי. זה קשה לי להבין שהפכנו להיות חלק מהיום הזה".
את הריאיון לירון סיכמה באופטימיות, בהסתכלות לשנים הבאות: "אנחנו נמשיך לעשות כמה שיותר טוב לילדים. ליצור כמה שיותר זכרונות מוצלחים, בזה אנחנו עוסקים".