אסטרונומים גילו לאחרונה כי אחד החורים השחורים שהם בוחנים נוהג 'לתקוע גרעפסים' אינטרגלקטיים. חוקרים הגיעו למסקנה שהחור השחור הסופר מאסיבי, המוכר בקהילה המדעית בתור SDSS J1354 + 1327 (קליט, נכון?), נוהג לשחרר עננות גזים לאחר שהוא מעכל שאריות של כוכבים, כוכבי לכת מגלקסיות סמוכות וגזים שמרחפים בחלל.
מדענים שחקרו את החור השחור, שנמצא במרחק של כ-800 מיליון שנות אור ממערכת השמש שלנו, חשפו את תופעת הגיהוקים המוזרה שלו אחרי שהם הבינו שהוא משחרר סילוני אור בוהקים – כלומר, השאריות של כל הדברים שנקלעו אל שדה הכבידה שלו ב-100,000 שנים האחרונות.
צוות המדענים בקולורדו דיווח על ממצאי המחקר בכתב העת Astrophysical Journal, שם הם טענו כי אחרי כל 'גיהוק' מגיעה תקופת מנוחה – אותה הם מכנים 'תקופת התנומה' (כן, כמו עם תינוקות). הסברה הרווחת בקרב הקהילה המדעית הינה שפעילות מן הסוג הזה היא שגרתית עבור חורים שחורים כמוSDSS J1354 + 1327 .
ד"ר ג'ולי קומרפורד, החוקרת הראשית, סיפרה על התגלית בכנס ה-231 של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה בוושינגטון הבירה. "תמיד ידענו שחורים שחורים הם גרגרניים", סיפרה ד"ר קומרפורד, "אבל עכשיו מתברר גם שאין להם נימוסי שולחן טובים. ישנן הרבה דוגמאות של חורים שחורים אשר פולטים גזים באופן חד פעמי. עכשיו, אנחנו מכירים גם חור שחור סופר-מאסיבי שפולט גזים בשני סטים".
חורים שחורים סופר-מאסיביים הם בעלי מסה כבדה פי מיליון מן השמש, עם קוטר ששווה בערך לזה של מערכת השמש שלנו. יש לו כוח משיכה חזק כל כך, שאפילו אור לא יכול לחמוק ממנו. החור שואב, בין היתר, גזים שמייצרים קרינה אלקטרומגנטית שהולכת ומתחזקת ככל שהם מתקרבים אל אופק האירועים.
את הקרינה האלקטרומגנטית הזו ניתן לראות באמצעות מצלמות רנטגן מיוחדות. הקרינה האחרונה שנראתה מן החור השחור, תועדה על ידי מצלמות ממצפה הכוכבים צ'נדרה והטלסקופ האבל – שניהם של סוכנות החלל האמריקאית.
לטענתה של ד"ר קומרפורד, SDSS J1354 + 1327 פועל בשלושה שלבים. "ניתן לראות את האובייקט בולס, 'מגהק' ואז מנמנם", מספרת ד"ר קומרפורד, "לאחר מכן הוא חוזר על הפעולה שנית, כפי שתיארנו לעצמנו". היא מוסיפה שלצוות היה מזל גדול, שכן ניתן היה לראות את כל השלבים באופן ברור – ולא לחכות מאות אלפי שנים.
חשוב לציין שפליטות גזים מן הסוג הזה נראתה גם בשביל החלב, כלומר בגלקסיה שלנו. באמצעות המידע שנתגלה על החור השחור הסופר-מאסיבי, מדענים מקווים שהמידע יעזור להם להבין טוב יותר כיצד האובייקטים הללו נוצרים וגדלים.
(מקור)