HIX
כריש ענק (צילום: יחסי ציבור)
צילום: יחסי ציבור

על כרישים ואנשים בים התיכון

לאורך ההיסטוריה היינו מבועתים מכרישים, תפלצות הים המאיימות עליהן נרקמו אין ספור סיפורי אימה ומאוחר יותר גם סרטי אימה. מדוע הדג העצום מעורר בהלה כל כך גדולה על אף שאינו חובב בשר אדם, ואיפה היחסים האלה עומדים היום?

יותם שבח | היקס | פורסם 08:00 12.01.18 

שנה גודל אות

הכריש שימש במשך תקופות ארוכות כנבל הראשי המגיח מהים, אויב מושבע לאנושות לצד חייזרים שדים ורוחות רפאים. כל זאת כאשר הפגיעות על ידי כרישים בכל העולם הן ספורות, הכריש כלל אינו אוהב בשר אדם, ובסך הכל מדובר ביצור חשוב מאוד בשימור המערכת האקולוגית הימית. אפשר לקשור את היחס הזה לסרטים כמו "מלתעות" או "ים כחול עמוק", להערצה שלנו לכוח ולגודל ובכלל לצורתו היפה אך המאיימת של דג הענק הזה.

ראוי להזכיר שלבני האדם ישנה היסטוריה ארוכה של חשש מהים. האימה האורבת במצולות תמיד משכה והבעיתה בו זמנית את הדמיון האנושי. הכרישים וחבריהם הנשכניים הטילו אימה מיתית על בני האדם לאורך ההיסטוריה ויצירות רבות הוקדשו לאותה אימה.

via GIPHY

מפלצות הים טרפו את דמיונם של בני האדם כבר בתקופות קדומות. אנו מכירים תיאורים של מפלצות ימיות שונות ומשונות כפי שהן מתוארות בסיפורי המיתולוגיה הקדומים. באודיסאה של הומרוס אנו מוצאים את אודיסאוס בלב ים כשהוא מתעמת עם מפלצות ימיות מאיימות בשלל צורות ואפקטים מיוחדים. באינומה אליש, סיפור הבריאה הבבלי, נאבק האל הראשי מורדוך, בתיאמת – אלת הים הגדול (או התהום) וצבא המפלצות שלה, ביניהם תנינים ונחשי ים. גם בתנ"ך שלנו אפשר למצוא סצינות אפיות בהן אלוהים נאבק במפלצות המימיות. המיתולוגיות הקדומות הן אולי סרטי האימה הראשונים שעליהם התבסס שפילברג.

 

הן היוונים, הן המצרים והן הכנענים שכנו לצד הים התיכון. עלילות האימה שטוו להם נשענו על החוויות והמפגשים שלהם בין גליו. יונה הנביא ואודיסאוס כנראה הותקפו על ידי חיות הים לא רחוק זה מזה. ההמצאות הגדולות של מפלצות הים: הלוויתן, נחש העקלתון, קיקרה והדרקונים כולם יצורים פלאיים שבני האדם פגשו או דמיינו שפגשו.

הים התיכון היה בעבר מקור מרבצם של מפלצות ים רבות, ביניהם גם העמלץ הלבן, כריש הבית של סטיבן ספילברג וממשיכיו. הים התיכון היה עולם שלם של סכנות, הרפתקאות ויצורים מיתולוגיים שהידיעות עליהם היו מעטות מאוד. הוא הקסים את הסופרים ואנשי הדת, לא פחות משמשך אליו את יורדי הים כמו היוונים הקדמונים, הפלישתים והפניקים שהיו מעצמות ימיות בעת העתיקה.

בעקבות הדיג האינטנסיבי במאתיים שנים האחרונות אוכלוסיית הכרישים הצטמצמה פלאים. כיום מי שזקוק לעזרה הם כנראה הכרישים עצמם. סיפור האימה התהפך, כיום רוב הכרישים מפחדים מבני האדם, שאפילו יוצאים לא פעם להגנתם. המפלצות הפכו להיות יצור מוגן והדיג שלו הפך לאסור.  זיאולוגים ימיים מתרשמים מכך שאנחנו עדיין זוכים לביקורים מפתיעים של הכרישים הללו אפילו בחופי ישראל. לפני כמה שנים נתפס ליד חופי עכו כריש ענק, ובשפך של המים החמים בתחנת החשמל בחדרה מגיעים כרישים רבים לשחות בזרם הנעים.

 

צמצום אוכלוסיית הכרישים וכן הידע הרב שיש לנו כיום על טורפי העל האלה, גרם להתפתחות של תעשייה שלמה שבה אנשים שוחים יחד איתם. במקום לשקשק מפחד בבית או לצוד אותם, בני אדם תיעלו את ההערצה והיראה שלהם, לקירוב לבבות. מהאויב המושבע של האדם ושל האל הטוב הפכו מפלצות הים לחיה מוגנת ואטרקטיבית. בחדרה לדוגמא ניתן להצטרף לצלילה עם כרישים, אומנם מדובר על סוג של ספורט אקסטרים אבל כולו מתוך רצון להתקרב לחיה האצילית הזו. המיתולוגיה התהפכה לחלוטין ועתה האדם והמפלצת או הכריש והמפלצת (תלוי באיזה צד אתם) שוחים יחד בים התיכון המיתולוגי. אתם מוזמנים!