בשבוע שעבר סיפרנו לכם על חמישה דברים מזעזעים שהתרחשו בעולם במאה השנים האחרונות. השבוע החלטנו להתמקד בעוד כמה דברים איומים, אבל כאלה שעדיין מתרחשים סביבנו כל הזמן ומזכירים לנו, שוב ושוב, שאנחנו חיים בעולם אכזרי ונטול חמלה.

הארנבות כקורבנות תעשיית היופי

ארנבות, כמו חולדות ועכברים, הן הקורבנות העיקריים של ניסויי מעבדה ברחבי העולם. הניסויים האלה נערכים על ידי חברות מכל התחומים – כאלה שמתמקדות בפיתוח פתרונות רפואיים, כאלה שמייצרות חומרי ניקוי וכמובן, חברות קוסמטיקה.

דברים מזעזעים (צילום: PETA)
דווקא ארצות הברית מתעלמת מהטכנולוגיות החלופיות|צילום: PETA

אחד הניסויים האכזריים ביותר נקרא "מבחן דרייז". מדובר בניסוי לבחינת רעילות של חומרים מסוימים והשפעתם על בריאותם של בני אדם, תוך שימוש בארנבות מעבדה. במסגרת הניסויים הללו החומרים שנבדקים נשפכים, במינונים שונים, ישירות לתוך עיניהן של הארנבות ועל עורן, ובימים שלאחר מכן נעשה מעקב אחר ההשפעה של החומרים האלו על הרקמות שלהן.

מיד לאחר המגע הראשוני, חלק מהארנבות סובלות מצריבה של רקמת הקרנית ומעיוורון. כבר שנים שקיימות חלופות זולות יותר, מדויקות יותר ובטח שהומניות יותר לבדיקת החומרים האלה, למשל עריכת הניסויים על תרביות מתאים שנלקחו מבני אדם. מדינות רבות, ביניהן ישראל (החל משנת 2012), הודו ורבות ממדינות האיחוד האירופאי, אסרו בשטחן על מכירה של מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים.

לפי PETA, הארגון הבינלאומי לזכויות בעלי חיים, דווקא ארצות הברית מתעלמת מהטכנולוגיות החלופיות הקיימות ל"מבחן דרייז" האכזרי, וחברות קוסמטיקה גדולות הפועלות בשטחה ממשיכות בניסויים האלו על מאות אלפי ארנבות מעבדה אומללות. בנוסף, גם מדינות שאסרו ניסויים קוסמטיים בבעלי חיים, מפעילות חוות לקיום ניסויים אלו בשטחן של מדינות אחרות.

שלילת החופש המיני מלווייתנים

אחד ממרכזי הבידור הפופולאריים ביותר בעולם הם מרכזי ה-Sea World והדולפינריומים. מדובר למעשה בהיכלים שבהם נערכים מופעי פעלולים של דולפינים ושל לווייתנים מסוג קטלן. רוב הסיכויים שגם אתם, בשלב זה או אחר בחייכם, ביקרתם במופע שכזה.

דברים מזעזעים (צילום: PETA)
הקטלנים הזכרים נקשרים בחבלים ומוחזקים מעל לפני המים כשהם הפוכים|צילום: PETA

כצפוי, המרכזים האלו מאוד שנויים במחלוקת. גם בקרב עמותות למען זכויות בעלי חיים, גם בקרב עמותות לשימור אוכלוסיות טבעיות של בעלי חיים וגם בקרב ארגונים סביבתיים. בעלי החיים המוחזקים באותם המרכזים נוטים לפתח דיכאון ונוירוטיות ולהיות רגישים יותר למחלות. בקרב הקטלנים (סוג של לווייתן) לדוגמא, נצפית תופעה מדאיגה שבמסגרתה הסנפיר הגבי של הזכרים קורס בשבי, ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שהם מצויים במי בריכה רדודים (בסביבה הטבעית שלהם, הים, לחץ המים חזק יותר ומייצב את הסנפיר).

אותם הקטלנים המוחזקים בשבי לא יכולים לקיים ביניהם מפגשים מיניים למשך כל חייהם. איך הם מתרבים? את הפעולה הזו, האדם הפך לסיוט של כל קטלן בוגר. הקטלנים הזכרים נקשרים בחבלים ומוחזקים מעל לפני המים כשהם הפוכים. בשלב הבא, באים עובדי הדולפינריום ומאוננים להם עד שהם פולטים את הזרע, באמצעותו הם מרביעים את הנקבות.

ההליך הזה נעשה גם בשוק הבקר, שגם בו נדיר לראות מפגש מיני טבעי בין שור לבין פרה. אלא שבעוד שבשוק הבקר הדבר נעשה לטובת מזון, בעולמות המים האלו ההליך הזה נעשה רק כדי לספק לאדם את הבידור הדרוש לו. האם זה שווה את הסבל? לא נראה לנו.

רצח בנות בהודו

דברים מזעזעים (צילום: The Hindu)
במידה והגיעו לשלב הלידה, ממהרים לרצוח את הבנות מיד אחריה|צילום: The Hindu

הודו נחשבת לאחת מהמדינות היותר מסוכנת לנשים ומדורגת בין המקומות האחרונים בעולם ביחס לנשים. מקרים של שליחת ידיים, צביטות ואפילו מקרי אונס כלפי תיירות שמבקרות בתת היבשת ונשים מקומיות מתרחשים על בסיס יומי.

בהרבה אזורים בהודו, בעיקר הכפריים יותר, לידה של בנות נחשבת לצרה בשל ההוצאות הכלכליות הכרוכות בגידול ובחיתון של בת. מנהגים קדומים כמו תשלום מוהר לחתן בעת החתונה ובושה על העברת ירושה לבת במקום לבן, הביאה לכך שרצח תינוקות בנות הפך למנהג רווח בהודו.

בהרבה מהמקרים, כשההורים מגלים בבדיקת האולטראסאונד שמדובר בבת, הם ממהרים לעשות הפלה. במידה והגיעו לשלב הלידה, ממהרים לרצוח את הבנות מיד אחריה. דרכי הרצח מגוונות – החל מנטישה שלהן ברחוב, חניקה באמצעות כרית, שיסוף כלבים ברכות הנולדות והרג במכות על ידי האב. הרשויות ובתי החולים בהודו מדווחים על שיעורי הפלות גבוהים מאוד בהריונות של בנות ובשיעורים גבוהים של תינוקות בנות שנאספות מהרחוב או שמובאות על ידי ההורים עם מפרקת שבורה וסימני אלימות.

כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הודו סובלת מיחס גבוה מאוד של בנים לבנות – על כל 1000 גברים באוכלוסיה, ניתן למצוא רק כ-900 נשים והפערים הולכים וגדלים. הממשלה ההודית כבר חוקקה חוקים נגד מוהר בעת החתונה ונגד הפלות על רקע מגדרי, יחד עם מאמצי הסברה. למרות זאת, אותם החוקים זוכים להתעלמות כוללת, ההפלות ממשיכות וכך גם נישואי המוהר.

אגב, הגבלת הילודה שהונהגה עד לשנים האחרונות בסין, הובילה שם לתופעה דומה. משפחות שהוגבלו על ידי המשטר הקומוניסטי לילד אחד, העדיפו שהילד האחד הזה יהיה בן. באופן הזה, החברה הסינית הפכה להיות חברה גברית מאוד והיחס בין נשים לגברים באוכלוסייה נטה באופן דרסטי לצד הגברים. ממשלת סין, שזיהתה את התופעה באוקטובר האחרון, החליטה להקל על המגבלה ולאפשר למשפחות להביא שני ילדים לעולם, בתקווה שרצח והפלת הבנות ייפסקו.

סחר באיברי אדם למאכל

לבקנים בטנזניה (צילום: independent)
איברים לרקיחת שיקויי פלאים|צילום: independent

הסחר באיברי אדם עדיין מתרחש, ובמדינות מסוימות גם חוטפים ילדים לטובת קצירת איבריהם למסחר. הנוהג התחיל בשנות ה-70, כשהשתלות איברים מן החי צברו אחוזי הצלחה והפכו לנגישות יותר. הגורם המגביל בתעשייה הזאת, כצפוי, הוא האיברים עצמם.

עד לאמצע שנות ה-90, בירת הסחר העולמי בכליות היתה הודו ומועמדים לתרומת כליות או להשתלה הגיעו אליה מכל העולם כדי לסחור באיבריהם. אי סדרים וריבוי של הונאות כלפי התורמים הביאו את ממשלת הודו לאסור את הסחר האיברים בשטחה ומאז התופעה הצטמצמה, אבל עדיין מתקיימת ביתר שאת תחת הרדאר. איראן לעומת זאת, היא המדינה היחיד שמאשרת כיום סחר באיברים בשטחה, בשוק שמגלגל מיליונים ושמתגמל את התורמים בסך של כ-30 אלף דולר אמריקאי על תרומת כליה. רב הסכום מגיע מהקונה (כ-26 אלף דולר), היתר ניתן כתמריץ מטעם הממשלה.

לבקנים בטנזניה (צילום: independent)
אלפי דולרים לאיבר|צילום: independent

לפני כשבוע, סיפרנו לכם כאן ב-HIX על תופעה מצמררת של ציד לבקנים לטובת קצירת האיברים שלהם בטנזניה. בשונה מיתר הדוגמאות שהבאנו כאן, קצירת איברי הלבקנים לא באה להציל חיי אדם ולא מזכה את התורם בדבר. במקרה הזה, היא נועדה לרקיחת שיקויים שעל פי האמונה המקומית הינם בעלי סגולות מרפא מיוחדות במינן. רק בשנת 2007 דווח על 57 מקרי רצח של ילידים לבקנים שאיברים נמכרו בעשרות אלפי דולרים לאיבר, לרב לבעלי הון ששגו לחשוב שאותם האיברים יקנו להם חוסן בריאותי והצלחה עסקית.

מעניין לראות שהתופעה הקניבלית הזאת מתרחשת דווקא בקרב בעלי ההון והאנשים האמידים, לא בקרב אלו העניים שנכון להיום, אין דיווחים לפיהם הרעב הביא אותם לקניבליזם.

ניסויים בבני אדם בכפייה

דברים מזעזעים (צילום: city-data)
מחנות העבודה בקוריאה הצפונית|צילום: city-data

נכון להיום, כנראה שצפון קוריאה מובילה בפגיעה עקבית ומשמעותית בזכויות אדם. על פי דיווחים ועדויות, המדינה המסוגרת מחזיקה במיליוני בני אדם במחנות עבודה בכפיה, מפרידה בין משפחות, מנהלת הוצאות המוניות להורג ומתעללת באזרחיה.

אחד מהריטואלים הנפוצים ביותר במחנות העבודה בקוריאה הצפונית הוא ביצוע ניסויים בבני אדם, בכפייה, ומבלי ליישם אמצעים להקלה על הסבל שלהם. אסירה ששוחררה מהמאסר במדינה והצליחה לצאת מגבולותיה, סיפרה על ניסוי שנערך על 50 נשים בריאות באחד ממחנות העבודה. לדבריה, 50 הנשים אולצו לאכול עלי כרוב מורעלים בזה אחר זה. היא מספרת על מחזה אימים של חמישים נשים ממררות בבכי הנאלצות לאכול את העלים המורעלים, כשכל אחד ואחד מהם גורם להן סבל וכאב של ממש. בסופו של דבר, כולן מתו אחרי שהרעל גרם להן לדימומים כבדים במערכת העיכול. לדבריה, הניסוי הסתיים כשכל הנשים הקיאו ושלשלו דם עד שמתו בייסורים.

דברים מזעזעים (צילום: city-data)
50 הנשים אולצו לאכול עלי כרוב מורעלים|צילום: city-data

עוד עדות הגיעה דווקא מאזרח קוריאני שהיה ראש מחלקת אבטחה באחד ממחנות העבודה, וסיפר על קיומן של מעבדות לחקר דם. באותן המעבדות, כך הוא מספר, ערכו ניסויים על משפחות שלמות. ניסויים שהחלו בבדיקות רפואיות ונמשכו בהכנסתן של המשפחות לתא שקוף ואטום שהוזרמו אליו גזים שונים. לדבריו, יצא לו לצפות בניסוי שכזה שבו השתתפו אם, אב ושני ילדיהם שנחנקו מהגז שהוזרם אל התא שבו שהו. הוא מספר על מראה קורע לב של הורים שכנגד כל הסיכויים מנסים להציל את ילדיהם בעזרת הנשמה מפה לפה. אותו העובד כבר לא שוהה בצפון קוריאה, אבל הניסויים נמשכים מבלי שאיש יעצור אותם.