כתב יד וויניץ': הספר שאף אחד לא מצליח לפענח

מדובר באחד החפצים הכי מסתוריים שהתגלו במהלך ההיסטוריה: ספר מוזר שנכתב בימי הביניים בשפה שאף אחד לא מכיר, וכולל איורים מפורטים של צמחי מרפא ותרשימים אסטרולוגיים לצד ציורי עירום של נשים וגברים. אף אחד לא יודע מי חיבר את הספר המוזר וגם לא ברור בדיוק מתי הוא נכתב, לפי השערות ותיארוכי פחמן - מתישהו בין 1404 ל-1438. הספר נמצא במקרה על ידי סוחר כתבי עת עתיקים ב-1912 בווילה נטושה באיטליה ומאז הפך לסנסציה, הרבה בזכות המקור הבלתי ידוע שלו.

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
עיוות של אותיות בעברית עתיקה משולבות עם לטינית|צילום: ויקיפדיה

מה שהופך את הספר למסתורי במיוחד הוא השפה שבה הוא כתוב – טקסט מוזר, כתוב משמאל לימין, שאף אחד לא מצליח לפענח. במהלך השנים ניסו מומחי צפנים שונים לפצח את האותיות המוזרות, אך ללא הצלחה. מה שהם כן גילו הוא שחלק מהאותיות הן עיוות של אותיות בעברית עתיקה משולבות עם לטינית, ואפילו פונטים בסינית. גם הציורים מעלים שאלות רבות וניתן למצוא ביניהם רישומים של גלקסיות שונות, רישומים בוטניים מדויקים של צמחי מרפא לצד רישומי צמחים לא מוכרים למדע ואפילו ציורים מדויקים להפליא של מה שנראה כמו תאים, בספר שנכתב כמאה שנה לפני המצאת המיקרוסקופ הראשון.

כפי שבטח הבנתם, הספר מעלה המון שאלות שאף אחד לא הצליח לפתור עד עכשיו: למה הוא שימש? מי כתב אותו? למה הוא כתוב בקוד נסתר שאף אחד לא מצליח לפענח? מה פשר הציורים? בגלל הציורים הבוטניים, הועלו השערות שמדובר בספר מרפא, ספר כישוף או ספר שעוסק באלכימיה, תחום שהיה פופולרי בימי הביניים. תיאוריה נוספת גורסת שנזיר אוטיסט כתב את הספר בהתאם לאלגוריתם מתמטי מסובך. הרבה חושבים שהספר הוא פשוט מתיחה מורכבת או סוג של יצירת אמנות מטורפת, ושמישהו משוגע עם הרבה זמן פנוי החליט לשרבט ספר מוזר בשפה לא קיימת. אלא שהתיאוריה הזאת כנראה אינה נכונה, כי מומחי שפה ובלשנים טוענים שהטקסט מורכב מדי ושיש לו הגיון פנימי המשותף לשפות טבעיות. כנראה שלעולם לא נדע מהו הסוד של הספר המסתורי.

הקוד של בייל: איפה מסתתר האוצר?

נכון שתמיד חלמתם למצוא מפה שמובילה לאוצר? אז כדאי שתדעו שיש ספר קודים שמוביל לאוצר אמיתי, ומעולם לא פוענח. לפי הסיפור, אדם בשם תומאס בייל, שהיה כורה זהב, הצליח למצוא כמות זהב גדולה סמוך לסנטה פה בתחילת המאה ה-19. בייל הצליח להוציא ממנו אלפי קילוגרמים של זהב וכסף טהור שאותם החביא, כנראה, איפשהו בווירג'יניה. כדי לזכור את מיקום האוצר הוא חיבר שלושה דפים מוצפנים – אחד מתאר את מיקום הזהב, השני הוא ספירת מלאי של כל המתכות היקרות והשלישי מחביא בתוכו את שמות בעלי האוצר וקרוביהם.

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
הקוד לא פוענח והאוצר עוד מחכה|צילום: ויקיפדיה

בייל החביא את הקודים בתוך קופסת ברזל יחד עם עוד כמה מסמכים והפקיד את הקופסה בידי מנהל אכסניה שהכיר. בייל ביקש מהמנהל לפתוח את הקופסה רק אם לא ישמע ממנו או יקבל ממנו אות חיים במשך עשר שנים. כמה חודשים לאחר מכן בייל שלח מכתב למנהל האכסניה בו הבטיח שהמפתח לתיבה יישלח בקרוב, אך זה מעולם לא הגיע. לאחר שלא שמע מבייל במשך יותר מ-20 שנה, החליט מנהל האכסניה לפתוח את התיבה בעצמו, שם מצא את הקודים הממוספרים מ-1 עד 3 ביחד עם מסמכים נוספים. משלא הצליח להבין את הקוד, המנהל פנה לחבר שלו שהצליח לפענח רק את הקוד השני, שמתאר את גודל האוצר, בעזרת הצהרת העצמאות של ארה"ב (הספרות מתארות את המספר הסידורי של המילים בהצהרה). השניים החליטו לפרסם את הקודים בתקווה שמישהו אחר יצליח לפענחם והספר "המאמרים של בייל" פורסם ב-1885. בקוד (השני) המפוענח נכתב שבייל קבר כספת, השייכת לאנשים המתוארים בקוד מספר שלוש (שלא פוענח) ומיקומה המדויק נמצא בקוד מספר אחד (שלא פוענח). עוד כתוב שם שהכספת מכילה אוצר עצום: כ-3 טון של זהב טהור, כסף טהור ואבנים יקרות. לפי הערכות שוויו של האוצר הוא כ-10 מיליון דולר.

מאז פרסומו, מאות מפענחים ניסו לפענח את הקוד ולמצוא את האוצר היקר, ללא הצלחה. רבים טוענים שמדובר בתרמית על רקע בהלת הזהב של המאה ה-19ותוהים מדוע בייל השאיר מידע כה יקר ערך בידיים של מכר. לעומת זאת, חוקר צפנים שניתח את הקוד בשנות ה-60 בעזרת מחשב על, מצא כי הקודים הם לא מספרים רנדומליים וככל הנראה מדובר באמת בקוד אמיתי.

Book of Soyga: הספר שמלמד לדבר עם מלאכים

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
"תורת הקבלה הנוצרית", מדונה כבר קראה?|צילום: ויקיפדיה

ג'ון די היה איש חשוב באנגליה של המאה ה-16: הוא היה מתמטיקאי ואסטרונום וגם היועץ המלכותי של המלכה אליזבת' הראשונה. בנוסף, הייתה לו את הספרייה הכי גדולה באנגליה, ובה כ-3,000 ספרים. די היה אמנם אחד המדענים החשובים של זמנו, אך הוא האמין בקסם וגם חשב שהוא מסוגל לדבר עם מלאכים. אחד מהספרים האהובים ביותר באוסף הנרחב של די היה "הספר של סויגה" (שנקרא גם "אלאדריה"), ספר שמכיל כ-40 אלף מכתבים בלטינית וכן בקודים שונים בעברית ובערבית שעוסקים בתורת הנסתר, סוג של ספר הזוהר הנוצרי. את העותק המתורגם חלקית של הספר ניתן למצוא פה.

חוקרים רבים סבורים שהספר עוסק ב"תורת הקבלה הנוצרית" שהתפתחה בעקבות הקבלה היהודית, והספר מתאר כיצד ניתן ליצור קשר עם מלאכים וישויות אחרות. בנוסף הספר עוסק גם באסטרולוגיה, אלכימיה, קסמים וכשפים. אפילו שמו של הספר הוא מסתורי.

די ניסה לפענח את הקודים בספר שתוארו כ"שפה מלאכית", וכשלא הצליח פנה למדיום, שיצרה קשה עם המלאך אוריאל. המלאך סיפר לדי שהספר ניתן לאדם וחווה בגן עדן, ורק המלאך מיכאל יודע את משמעותו האמיתית של הספר. די מת לפני שהספיק לפענח את הקוד, ואחרי מותו הספר אבד לכ-500 שנה, עד שב-1994 שני עותקים שלו נמצאו במקרה בספרייה הבריטית. למרות שהתגלה העותק המקורי, הצפנים המסתוריים שמסתתרים בו עדיין לא פוענחו.

Liber Linteus: הספר שהתגלה בתכריכי מומיה עתיקה

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
רק אחרי שהגיעה למוזיאון הבינו שכתוב על תכריכיה|צילום: ויקיפדיה

ב-1848 דיפלומט קרואטי שביקר במצרים החליט להביא חזרה איתו מזכרת ייחודית: סרקופג המכיל מומיה חנוטה. כשחזר לביתו, הציב את המומיה בסלון (כי איפה תציבו מומיה עתיקה?). באיזשהו שלב הסיר את התכריכים והציג אותם בתיבת תצוגה נפרדת. ב-1859 מת הדיפלומט ואחיו ירש את הפריט הייחודי. האח, שלא הביע עניין בהצגת גופה בסלון שלו, החליט לתרום את המומיה למוזיאון בקרואטיה. עד לנקודה זו, אף אחד לא שם לב שיש כתב על תכריכי המומיה. רק אחרי שהמומיה הגיעה למוזיאון ונבדקה על ידי מומחים הם הבינו שהבד מלא בכתב. הם חשבו בתחילה שמדובר במצרית עתיקה אך לא הצליחו לפענח את הכתוב.

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
כנראה מדובר באיזשהו סוג של לוח שנה דתי או טקסי|צילום: ויקיפדיה

כעשור לאחר מכן, חוקר תרבות מצרית במוזיאון הבין שהכתב הוא בכלל לא הירוגליפים מצריים אלא כתב מסוג אחר לגמרי. ב-1891 התכריכים נשלחו למומחה לשפות עתיקות והוא הסיק שמדובר בשפה האטרוסקית, שפתם של עם עתיק שמקורותיו באזור צפון איטליה. התרבות האטרוסקית נחשבת למפותחת ומפוארת מאוד, והתחרתה בתרבותם המפותחת של היוונים והמצרים הקדמונים. אך למרות תרבותם הענפה, הם נכחדו ונטמעו באימפריה הרומית ומעט מאוד דוגמאות של כתב אטרוסקי נותרו. זאת אחת הסיבות שרוב הספר נותר ללא תרגום, למרות שמומחים מאמינים שמדובר באיזשהו סוג של לוח שנה דתי או טקסי. אחת השאלות הגדולות ביותר היא כיצד הגיע טקסט מצפון איטליה לשמש כתכריכים לגופה מצרית? כנראה שלא נדע לעולם.

Prodigiorum ac Ostentorum: הספר עם העב"מים

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
זוהי ההוכחה שחייזרים ביקרו אותנו?|צילום: ויקיפדיה

ב-1557 הצרפתי קונרד לקוסטנס  פרסם ספר שמהווה כרוניקות היסטוריות מאירופה, החל מתקופת אדם וחווה, דרך שלטון היוונים והאימפריה הרומית ועד לתקופתו שלו. בנוסף לאירועים היסטוריים, הספר איגד תיאורים של חיות מארצות רחוקות, כפי שדווחו על ידי מגלי ארצות (זו הייתה תקופה פורה של גילוי וכיבוש ארצות רחוקות). אלא שלצד אירועים אמיתיים לגמרי שהתרחשו באירופה וידועים לנו גם היום, לקוסטנס שילב כמה מרכיבים פנטסטיים ומוזרים לחלוטין ונבואות זעם על אסונות נוראיים. אחת התמונות הכי מפורסמות מהספר היא תיאור של כוכב שביט שנצפה מעל ערביה (היום ערב הסעודית) ב-1479. האיור שמופיע לצד התיאור דומה להפליא לטיל חלל או מעבורת, וחובבי קונספירציות עב"מים טוענים כי זוהי הוכחה שחייזרים ביקרו אותנו לאורך ההיסטוריה.

ספרים מסתוריים (צילום: ויקיפדיה)
איך הוא הכיר את החיות האלה בתקופתו?|צילום: ויקיפדיה

אך המסתורין לא נגמר שם: בחלק של תיאורי החיות, לקוסטנס כלל כמה תיאורים מדויקים אנטומית של חיות כגון גמל, היפופוטם, פיל, אייל קנדי ואפילו ציפור הדודו המפורסמות שנכחדה. כל החיות הללו לא היו מוכרות לאירופאים ורק מעטי מגלי ארצות בכלל ידעו שהן קיימות, ובכל זאת לקוסטנס הצליח איכשהו לצייר אותם באופן מדויק להפליא. אלא שלצד החיות האמיתיות, מופיעות כ-24 מפלצות וחיות מוזרות שלא מוכרות למדע - דרקונים למיניהם, חיות עם ראש של אדם וגוף של זוחל ועוד יצירי כלאיים מפחידים. מכיוון שהספר היה אמור להיות סוג של אנציקלופדיה, נשאלת השאלה למה לקוסטנס שילב מרכיבים פנטסטיים בספר שאמור להיות עובדתי לחלוטין? וכיצד ידע במדויק על אירועים שהתרחשו מאות שנים לפני שחי ועל חיות שנמצאות אלפי קילומטרים ממנו?