בריאות
ילד ישן מחזיק בובה (צילום: istockphoto)
צילום: istockphoto

הילד נוחר? ייתכן שהוא סובל מתסמונת דום נשימה חסימתי

אם ילדכם נוחר, מתעורר באמצע הלילה או סובל מהפסקות נשימה – ייתכן שהוא סובל מתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, שיכולה לגרום לבעיות התנהגות. מה הסימנים וכיצד מטפלים בזה?

ד"ר אושרי וסרצוג | mako בריאות | פורסם 07:00 24.08.16 

שנה גודל אות

הורים רבים מוטרדים מהעובדה שילדם נוחר בלילות, ואכן, מחקרים מראים שאכן עד 25 אחוזים מהילדים בגילאי 3 עד 12 נוחרים בלילות באופן קבוע. נחירה, כשלעצמה, אינה מהווה בעיה ואינה דורשת כל טיפול, אולם היא עשויה להצביע על תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה. תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה קיימת בכעשרה אחוזים מהילדים, והסימנים לקיומה כוללים: נחרה לילית קבועה, הפסקות נשימה בשינה, שינה בפה פתוח, עייפות במהלך היום ולעיתים אף הרטבה לילית. חשוב לציין שנחירה המופיעה רק כאשר הילד מצונן ונעלמת לאחר מכן היא נורמאלית לחלוטין ואינה מצריכה טיפול.

כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אם אתם מתרשמים כי ילדכם סובל מתסמונת זאת, יש לפנות לבדיקת רופא אף אוזן גרון. הגורם העיקרי לתסמונת דום נשימה בשינה הוא הגדלת שקדים ו/או הגדלה של השקד השלישי, שאותם יכול לאבחן רופא אף אוזן גרון. הגדלה זו גורמת להיצרות של דרכי הנשימה העליונות ולכן להפרעה במעבר האוויר אל הריאות. חשיפה לעשן סיגריות בבית ומשקל עודף הם גורמי סיכון להתפתחות תסמונת דום נשימה בשינה.

איך תדעו אם הילד סובל מתסמונת דום נשימה חסימתי?

הסימנים לתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה כוללים:

1. ילדכם נוחר מדי לילה.
2. הנחירה מלווה בהפסקות נשימה
3. הוא מתעורר מהשינה עייף ונוטה להירדם במהלך היום (בילדים שכבר אינם רגילים לישון במהלך היום). במקרים אלו יש לפנות לרופא אף אוזן גרון לצורך בדיקה.

כיצד מתבצע האבחון?

במקרה שקיים ספק אם ילדכם סובל מתסמונת דום נשימה בשינה, הוא יתבקש לעבור בדיקה במעבדת שינה. הבדיקה כוללת שנת לילה במעבדה, במהלכה יחובר ילדכם למספר חיישנים אשר יאספו נתונים כגון קצב הלב, רמות החמצן בדמו, מספר הפעמים בהם הוא מתעורר בלילה ועוד. בדיקה זו אינה מסוכנת, אין לה תופעות לוואי והיא נותנת מידע מדויק על מה שקורה לגוף של הילד בזמן השינה - האם הוא סובל מתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה ומהי חומרתה.

בנוסף, ייתכן שתתבקשו על ידי הרופא לבצע צילום רנטגן של גג האף. צילום זה ידגים האם קיים או לא שקד שלישי מוגדל ועד כמה הוא חוסם את נתיב האוויר. לחילופין, ניתן לברר אם קיימת הגדלה של השקד השלישי ע"י ביצוע בדיקה של חלל האף באמצעות סיב אופטי, במהלכה מוכנס סיב אופטי דק אל חלל האף, במטרה לראות אם קיים שקד שלישי מוגדל. בדיקה זו ניתן לבצע במרפאה כשילדכם ער, ורק במקרים מעטים, כאשר הילד אינו מאפשר את ביצוע הבדיקה, יש צורך בביצוע הבדיקה תחת טשטוש.

חשוב מאוד לציין כי לילדים רבים שקדים ו/או שקד שלישי מוגדל. במידה והגדלה זו אינה מלווה בתסמינים שהזכרנו, אין כל צורך בבירור או טיפול כלשהו.

ילד ישן בעגלת תינוק (צילום: אימג'בנק / Thinkstock, mako)
אם הילד נרדם במשך היום וישנוני- כדאי לפנות לבירור
|
צילום: אימג'בנק / Thinkstock, mako

עוד ב-mako בריאות:
>> לרזות בקטע רע: הכירו את מחלת ההקאות הנדירה
>> בגלל הפטריה: למה אסור להישאר בבגד ים רטוב?
>> 7 פירות שהם יותר בריאים ממה שהם נראים

למה התסמונת גורמת?

כיום ידוע כי תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה עשויה לגרום לבעיות התנהגות כגון היפראקטיביות, התנהגות אגרסיבית וירידה בהישגים בלימודים. המצבים הללו הפיכים, וברוב המקרים התופעות הללו חולפות לאחר הטיפול. אי טיפול עשוי לגרום לפגיעה בהתפתחות התקינה של הילד הן גופנית והן התנהגותית, ובמקרים קשים אף לגרום לפגיעה בשריר הלב.

גם במקרים בהם לא נגרמת פגיעה גופנית או התנהגותית, איכות החיים של ילדים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה נפגעת באותה מידה שבה נפגעת איכות חייהם של ילדים הסובלים ממחלות כרוניות. מסיבות אלו, חשוב מאוד לטפל בתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.

אילו סוגי טיפולים קיימים?

ישנם שני סוגי טיפולים - טיפול שמרני וטיפול כירורגי. טיפול שמרני כולל ירידה במשקל בילדים הסובלים מעודף משקל, טיפול תרופתי וכן שימוש במכשיר הנקרא CPAP. ירידה במשקל עשויה לפתור את הבעיה או לשפר אותה במידה ניכרת, אצל ילדים שלהם עודף משקל. טיפול תרופתי מורכב מתרסיס של סטרואידים הניתן כמשאף לאף. אולם טיפול זה אינו נחשב ליעיל ויכול לשמש רק להקלה זמנית או כ "גשר" עד לביצוע כריתה של השקדים ו/או השקד השלישי.

מכשיר CPAP כולל מסיכה הנלבשת על הפנים במהלך השינה ומזרימה אוויר בלחץ חיובי הגורם לדרכי האוויר להישאר פתוחות בזמן השינה. הבעיה העיקרית היא שרוב הילדים אינם מסכימים להשתמש במכשיר בשל אי הנוחות שבשימוש בו. מסיבה זו מכשיר זה משמש בעיקר למקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח או לילדים אשר למרות שעברו כריתת שקדים עדיין ממשיכים לסבול מתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.

ניתוח לכריתת השקדים והשקד השלישי הוא מהניתוחים הנפוצים ביותר ברחבי העולם. יש לציין כי לשקדים אין כל תפקיד, והוכח במחקרים מדעיים כי ילדים שעברו כריתת שקדים ושקד שלישי אינם סובלים מיותר זיהומים מאשר ילדים שלא נותחו וגם סובלים מפחות דלקות גרון.

בדיקת גרון לילד (אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock)
ניתוח לכריתת השקדים והשקד השלישי הוא אחד הניתוחים הנפוצים היום
|
אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock

קיימים כיום 2 סוגים של כריתת שקדים: כריתה מלאה וכריתה חלקית. בכריתה מלאה מבצעים הסרה של כל ריקמת השקד כולל הקופסית בתוכה הוא נמצא. בכריתה חלקית, כורתים את מרבית השקד ומשאירים את הקופסית העוטפת את השקד. לכל אחת משתי השיטות יתרונות וחסרונות: ההחלמה מכריתה מלאה הינה ארוכה יותר אך הסיכוי לגדילה מחודשת של השקדים נמוך יותר. ההחלמה מכריתה חלקית מהירה יותר, אולם קיים סיכוי לגדילה מחודשת של רקמת השקדים. ככל הנראה אחוזי הדימום לאחר הניתוח בכריתה חלקית הינם נמוכים יותר בהשוואה לכריתה מלאה. הטיפול הכירורגי יעיל באחוזים גבוהים, ורק במיעוט המקרים אין שיפור לאחר הניתוח או שיש צורך בניתוחים נוספים.

בעוד שנחירה בלילה שכיחה מאוד בילדים וכשלעצמה אינה מהווה בעיה, היא עלולה להצביע על תסמונת דום נשימה בשינה שבה יש צורך לטפל. לצורך בירור האם ילדכם סובל מהתסמונת יש להיבדק ע"י רופא אף אוזן גרון. הטיפול בבעיה יעיל מאוד ועשוי לשפר את איכות החיים של הילד בצורה משמעותית.

>> "כששמעתי לראשונה הייתי מבוהלת"

* התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.