הקשר בין תזונה לבין מניעת סרטן ידוע כבר שנים, אולם מחקר שפורסם לאחרונה הראה שתזונה יכולה ממש לטפל בסרטן. חוקרים מאוניברסיטת גלזגו הראו כי דיאטה ללא חומצות האמינו סרין וגליצין האטה התפתחות לימפומה (סרטן בבלוטות הלימפה) וסרטן המעי אצל עכברים.
סרין וגליצין הן חומצות אמינו לא חיוניות, כלומר שהגוף יכול לייצר אותן בעצמו ולא חייב לצרוך אותן במזון. מתברר שהן קשורות באופן הדוק לחילוף החומרים (מטבוליזם) של מחלת הסרטן. תאי סרטן, מטבעם, עוברים תכנות מטבולי מחדש שמעניק להם יכולות גדילה ושגשוג גבוהות מאוד. לעמוד בקצב ההתחלקות המואץ, הם מגבירים את פעילותם של המסלולים השותפים לייצור אנרגיה, חלבונים, שומנים וחומצות גרעין, ולכן הם תלויים מאוד באספקת חומצות האמינו מהתזונה.
עוד ב-mako בריאות:
>> מרחה שמן ארומטי, השתזפה והתוצאות מצמררות
>> הדברים שאסור לחולי פסוריאזיס לאכול
>> שיגעון הכורכום: תרופת פלא או טרנד מסוכן?
חומצת האמינו סרין משתתפת במסלול חשוב ביותר: היא הופכת לגליצין, שיכולה לשמש בהמשך לייצור חלבונים, שומנים, חומצות גרעין, וגם חומצה פולית (פולאט) החשובה למערכת ההגנה נוגדת החמצון של התאים. המסלול המטבולי הזה חשוב מאוד לתאים הסרטניים, כך שאם הם מקבלים פחות סרין מהתזונה, או אם נפגעים אנזימים המשתתפים במסלול, תאי הסרטן נפגעים. אפשר להשתמש בזה לכאורה כאסטרטגיית טיפול יעילה נגד סרטן, בשילוב עם הטיפול התרופתי הרגיל.
הדיאטה המבטיחה: לא לכולם ולא בלי ליווי רפואי
החוקרים משערים כי הדיאטה נטולת הסרין-גליצין מביאה להרעבת התאים הסרטניים. אצל העכברים שנבדקו נמצא שההרעבה מגבירה את הייצור העצמי של סרין בגופם, כך שבסופו של דבר התאים מאבדים את האנרגיה ואת חומרי הבניין שמנותבים לייצור הסרין. כשהתאים הסרטניים מנסים לשמור על רמת האנרגיה הדרושה להם הם עושים פעולות שגורמות נזק חמצוני בתא, ומחייבות אותם להפעיל את מערכת ההגנה נוגדת החמצון. גם שיטות הטיפול המקובלות בסרטן – כימותרפיה והקרנות – מגבירות את הנזק החמצוני בתאי הסרטן, כך שלכאורה הדיאטה נטולת הסרין והגליצין יכולה לשפר את יעילות הכימותרפיה וההקרנות.
למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מצאו שסוגי הסרטן השונים שבדקו, הנבדלים ביניהם במקום הגידול וברקע הגנטי שלו, מגיבים אחרת לתזונה נטולת החומצות האלה. למעשה, חלקם לא הגיבו לה כלל. לכן, לפני שננסה לתרגם את תוצאות המחקר לטיפול יעיל בבני אדם, יש לבחון את סוג הסרטן והגנטיקה שלו ולהתאים לו את הטיפול התזונתי הנכון. הבעיה הזו מצטרפת לבעיות הקבועות שקיימות כשמנסים לתרגם תוצאות מחקר בעכברים לבני אדם. לדוגמה, המינונים של הדיאטה שונים בהכרח וגם מודל סרטן עכברי תמיד יהיה פשוט יותר מבחינה גנטית מאשר אותו סרטן בבני אדם. הרקע הגנטי הזה משפיע מאוד על תגובת הגידול להרעבת הסרין-גליצין.
נוכל לסכם ולומר שהשימוש בדיאטה להרעבת הגידול הסרטני לצד כימותרפיה נראה מבטיח בעכברים, אולם יידרשו עוד מחקרים רבים לבדוק את יעילותו בבני אדם. חשוב להדגיש שהדיאטה נטולת הסרין והגליצין תוכל לשמש בני אדם לטווח קצר בלבד, אם בכלל, ותחייב השגחה רפואית. כלומר מסוכן לחולי סרטן להגביל את צריכת הסרין והגליצין על ידי דיאטה "ביתית" שאינה בליווי רפואי.
הורידו את האפליקציה של מגזין דוידסון