בסוף השבוע עסקו כלי התקשורת ברחבי העולם גם כאן בארץ בווידוי המפתיע של אנג'לינה ג'ולי על כך שסבלה השנה מ"שיתוק על שם בל" – הפרעה העצבית שמכונה גם פציאליס או שיתוק עצב הפנים (Facial Nerve Palsy), ושמתבטאת בחולשה או בשיתוק של השרירים בצד אחד של הפנים. ג'ולי סיפרה בראיון ל"ואניטי פייר" כי לאחר שאובחנה היא עברה טיפול בדיקור שהעלים את הסימפטומים; היא לא פירטה מה היו התסמינים הספציפיים שלה או מה היו הסיבות להתפרצות המחלה. "אני לא יודעת אם זה גיל המעבר או השנה שעברתי", אמרה ג'ולי בהתייחסות עקיפה לפרידה המתוקשרת  מבראד פיט.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

ג'ולי אינה המפורסמת הראשונה שלקתה בשיתוק על שם בל. ממש לא: השחקנים ג'ורג' קלוני, פירס ברוסנן וטרנס הווארד, הקומיקאית רוזאן בר, המלחין אנדרו לויד וובר והפוליטיקאי ראלף ניידר סבלו כולם מהתסמונת בשלב מסוים בחייהם. אבל מהו בעצם שיתוק על שם בל?

נתחיל ממה לא: שיתוק על שם בל אינו שבץ מוחי ואינו סימפטום של שבץ כזה. רבים טועים לחשוב שמדובר בשבץ בגלל שהתסמינים דומים למראית עין: פנים משותקות למחצה.

עצב הפנים אחראי על הבעות הפנים שלנו, על בלוטות הרוק ועל הדמעות. הוא מתחיל במוח, עובר בתעלת השמע הפנימית ומגיע לשרירי הפנים. השיתוק נוצר כשמפתחת בצקת שפוגעת בהולכת דחפים עצביים מהמוח אל שרירי הפנים, והתוצאה אכן מזכירה את המראה של נפגעי שבץ - חצי פנים קפואות, פה שמוט ורפוי בצד אחד, עין אחת שאינה ממצמצת (במקרים מסוימים משפיע השיתוק רק על החלק התחתון של הפנים, כך שהמצח והעפעף אינם מושפעים). תסמין מוכר נוסף הוא אבדן חלקי של חוש הטעם, בעיקר בקצה הלשון.

למרות שיש גורמים ידועים לשיתוק בעצב הפנים – ביניהם לחץ נפשי ממושך, פגיעה של נגיף הרפס, דלקת אוזניים חריפה ואפילו שפעת - ב-70-75% מהמקרים המאובחנים לא נמצא גורם ישיר לתופעה והסיבה מוגדרת אידיופטית, כלומר לא ידועה. אם לדייק, הרי ש"שיתוק על שם בל" הוא למעשה הכינוי של אותם מקרים אידיופטיים – כלומר, ההגדרה הטכנית של התסמונת היא "שיתוק של מחצית הפנים מסיבה לא מוגדרת".

עוד ב-mako בריאות
>> האימון שישרוף שומן תוך חמש דקות בלבד
>> למה גוגל יצרה 20 מיליון יתושים במעבדה?
>> תציצו במראה: האם יש לכם נמשים בעיניים? 

למרות שהשיתוק עלול להפתיע ולהלחיץ – הסימפטומים בדרך כלל מופיעים במלואם בתוך 48 שעות, והשיתוק עלול להחמיר במשך כשבוע – החדשות הטובות הן שבלמעלה מ-80% מהמקרים אין צורך בטיפול רפואי כלשהו והשיתוק פשוט חולף בתוך כשלושה שבועות. עם זאת, במקרים חמורים יש צורך לטפל בעין שהעפעף שלה נפגע באמצעות טיפות או משחה על מנת למנוע נזק לקרנית. מחקרים קליניים הראו שטיפול בסטרואידים עשוי להחיש את קצב ההלחמה, ובמקרים שיש אבחון ודאי לזיהום כתוצאה מנגיף הרפס, נהוג לשלב סטרואידים וטיפול אנטי-נגיפי.  

שיתוק על שם בל אינו נדיר במיוחד – 1.5% מהאוכלוסייה יסבול ממנו בשלב כזה או אחר (התופעה נפוצה בגיל 15-60 ומופיעה באופן שווה אצל נשים וגברים). אז אם קמתם בוקר אחד בתחושה של חצי פרצוף מושבת, לא צריך להיכנס להיסטריה. כמובן שאתם חייבים לגשת לרופא כדי לשלול סיבוכים, אבל כאמור – רוב הסיכויים שבתוך שלושה שבועות זה יהיה רק זיכרון לא נעים.