היא מעסיקה אותנו מהרגע שאנחנו נולדים ועד שאנחנו מתים, היא יכולה לגרום לנו לשיאים של עונג ואושר, אבל כשהיא נגמרת היא מורידה אותנו לתהומות העמוקים ביותר של דיכאון וייאוש. האהבה נחגגת בכל חברות האדם באינספור טקסים, שירים, ספרים, מחזות ויצירות אמנות. אנחנו מסתמכים על הרגש הזה כשאנחנו מכריעים את ההחלטות הכי חשובות בחיים שלנו, אבל מה אנחנו באמת יודעים על אהבה? לכבוד חג האהבה החלטנו לחקור את המדע שמאחורי האהבה, הנה 9 דברים שחשוב לדעת כדי לשמור על הזוגיות שלכם
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
1. מנגנון האהבה
כששואלים אנשים מהי משמעות החיים עבורם, רבים יזכירו את המילה אהבה: אהבה לילדים, לבן זוג, להורים, לחיית המחמד, למשפחה או לחברים. אם אתם תוהים למה אנחנו משתמשים באותה המילה כדי לתאר את מגוון הרגשות השונים האלו, זה משום שמאחורי כל סוגי האהבות עומד מנגנון פעולה אחד בגוף שלנו.
אהבה מתרחשת במוח (לא, לא בלב וגם לא למטה יותר), שם נוצרים כל הרגשות שלנו. אנחנו מכונת רגשות משוכללת, אלופים בייצור רגשות וזיהוי רגשות אצל האחר. היכולות האלו התפתחו אצלנו כ"כ כי אנחנו תלויים מאוד אחד בשני להישרדות, התפתחנו להיות יצורים סופר-חברתיים ואנחנו נובלים כשאנחנו בודדים.
2. אהבה עשויה הורמונים
כל הרגשות שלנו: אהבה, שנאה, עונג, כעס, פחד, קנאה, חמלה ועוד, נוצרים ע"י הפרשת הורמונים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו ומשנים אותה בתגובה לגירוי. יש לנו הרבה מאוד הורמונים שפועלים בגוף. ההורמון שיוצר את אותו רגש אהבה הוא אוקסיטוצין - ההורמון החברתי, והוא נשמר בתהליך האבולוציה מהתולעים, דרך דגים, זוחלים ויונקים עד שהוא הגיע אלינו בני האדם.
3. אהבה היא ויתור על האינטרס האנוכי
איזו התנהגות יוצר רגש האהבה? אהבה היא ויתור על האינטרס האנוכי למען יצור אחר, חיבור והקרבה. רגש כזה של חיבור הוא חיוני ביותר בעיקר בין אם לצאצא, מה שנקרא אהבת אם. אוקסיטוצין מופרש ברמה גבוהה במוחם של האם והתינוק בלידה, מה שגורם בין השאר גם להתכווצויות ברחם. ולאחר מכן בכל הנקה, מגע, ליטוף, חיבוק, מבט עמוק בעיניים, נשיקה, ליקוק ושמיעה של מילים טובות וחמות. הוא גורם לתחושה של עונג והנאה, ירידה בלחץ הדם, ירידה בסטרס והוא אף מגביר תהליכי זיכרון לצריבת הקשר בזיכרון ארוך הטווח.
עוד ב-mako בריאות:
>> שוב הזמן הזה בחודש: האם לשמור נידה זה באמת בריא?
>> זה קורה לכולם: למה באמת הידיים שלנו רועדות?
>> האם ירידה במשקל יכולה לרפא פסוריאזיס?
4. אהבת אב שונה מאהבת אם
אהבת אב היא האהבה של הזכר לצאצא ולאם ילדיו, גם האם הפוטנציאלית. הסוג הזה של אהבה התפתח מאוחר יותר באבולוציה אצל מעט המינים המונוגמיים שעל כדור הארץ, אלו שמקיימים קשר זוגי. מסתבר שרק כ-5 אחוזים מהיונקים, ביניהם אנחנו ,כמעט היחידים במשפחת קופי האדם והרבה מיני עופות, כמו פינגווינים.
5. זוגיות לעומת הפצה
רוב רובם של הזכרים בטבע בכלל לא מתעניינים בזוגיות אלא בהפצה. הכוח המניע של האבולוציה הוא רבייה, סקס וכמה שיותר. הזכרים ברוב המינים מתחרים זה בזה על זכויות רבייה, כש"המותאם ביותר מנצח", זה החוק. הנקבות, לעומת זאת, מתמחות בבחירת בן הזוג המותאם, בשביל לא לבזבז אף ביצית יקרה. אצל מעט המונוגמיים, וגם אצלנו, מה שגרם להתפתחות הקשר הזוגי הוא הצאצא. הצאצא שלנו נולד חסר אונים והוא מהווה את היתרון להשקעה של שני ההורים.
6. מונוגמים אוהבים יותר
אצל זכרים מונוגמיים יש יותר קולטנים לאוקסיטוצין מאשר אצל זכרים פוליגמיים. הוא מופרש ופועל על המוח של בני הזוג בכל פעם שהם מביטים עמוק בעיניים, נוגעים, מתלטפים, מתנשקים, מקיימים שיחות נפש או מחמיאים זה לזה. בזמן יחסי מין מופרש עוד אוקסיטוצין שגורם למונוגמיים להתחזקות הקשר.
7. קונפליקט הסקס
יחסי מין זה סיפור אחר לגמרי. המנגנון העתיק של יחסי המין מכיל עוד כמה מרכיבים שיוצרים קונפליקט במוח שלנו, קונפליקט בין הדחף להפצת הזרע לבין הדחף להיקשר לפרטנר אחד. אפקט קולדיג' שקיים ביונקים גורם לדעיכת הריגוש והמשיכה המינית לאותו פרטנר עם הזמן, הוא עושה לנו את החיים הרבה יותר קשים.
8. מה סוד הזוגיות?
אהבה זוגית היא לא עניין פשוט. כיונקים, צריך לעבוד קשה כדי לייצר קשר ארוך-טווח עם מישהו. לכן, הכי חשוב לא להפסיק להפריש אוקסיטוצין. כל עוד יש אוקסיטוצין, יש זוגיות. תמשיכו לחבק, ללטף, לגעת, לנשק, לומר מחמאות ומילות חיבה כל בוקר וכל ערב, להעלות זיכרונות משותפים, לקיים שיחות נפש, להביט אחד לשני בעיניים, לחבק את הצאצאים, לשמוע מוזיקה יחד, לצאת לרקוד ובעיקר פשוט לייצר חוויות משותפות וזיכרונות טובים.
9. סטרס הורג את הזוגיות
אם אתם רוצים לשמור על הזוגיות והקשר שלכם, יש להימנע מלייצר סטרס. כל מה שקשור למריבות, כעס, השפלה, ביקורת וסרקזם. גם אם רבים, צריך לדעת להתפייס ולא לצרוב זכרון שלילי כלפי בני הזוג.