חדשות טובות
סופה בתל אביב (צילום: גילי יערי לפלאש 90)
צילום: גילי יערי לפלאש 90

התאכזבתם מהסופה? תאמינו לנו, יצאתם בזול

התאכזבתם מהסופה? לדברי הפסיכולוגים, זה רק לטובה: למזג אוויר סוער יכולות להיות לא מעט השפעות שליליות על מצב הרוח. מה קורה להרגשה שלנו בחורף קשה? הנה ההסבר של המומחים

רקפת פרא | mako | פורסם 12:14 08.01.18 

שנה גודל אות

בתל אביב הוקמה חומה כדי למנוע ממי הים להציף רחובות ובתים, כוחות החילוץ וההצלה בכל רחבי הארץ נכנסו לכוננות, בירושלים אפילו הוציאו עלונים מיוחד להתמודדות עם מזג האוויר, אבל בצהרי שישי לכולם כבר היה ברור שהסופה המובטחת כנראה לא הולכת להתממש, או לפחות לא כמו שציפינו. הדבר היחיד שבאמת סער בסוף השבוע האחרון הוא הרשת החברתית, שגאתה בבדיחות, סרטונים וממים על חשבון הסופה המאכזבת בישראל.


רבים התאכזבו מהסופה שלא הייתה,  אבל מסתבר שהטעימה הקטנה שקיבלנו עדיפה על התמודדות ממשית עם סופה או מזג אוויר סוער באמת - לדברי המומחים, נמנעו מאיתנו לא מעט נזקים, לא רק לתשתיות ולרכוש, אבל בעיקר למצב הרוח.

השמש שיצאה לאכזבתנו מבין העננים בצהרי יום שישי היא רק לטובתנו, כפי שמסביר הפסיכולוג ד"ר אריק טאיב, ראש המחלקה ללימודים רב תחומיים במכללת ספיר: "האור משפיע על המוח בצורה ישירה, ומשחרר חומרים מעוררים שמשפרים את מצב הרוח", הוא אומר. "לעומתם, העננות, הערפל והאפילוליות של מזג אוויר סוער יוצרים ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון של ממש. היום יש אפילו טיפולים מיוחדים שנעשים באמצעות אור כדי לטפל בתופעה המוכרת של דיכאון חורף".

תופעה חורפית שכיחה נוספת שנובעת מהטמפרטורות הנמוכות היא אכילת הפחממות מוגברת. הסבר אחד לזה הוא שהגוף צריך לעבוד קשה יותר כדי לחמם את עצמו, ולכן זקוק לאנרגיה הזמינה שיש בפחמימות. אבל מסתבר שיש הסבר נוסף: "בפחממות יש את הסרטונין, שעובר למוח ואחראי על המצב רוח הטוב", מסביר ד"ר טאיב, אבל גם מסביר את הצד הבעייתי: "אכילה רגשית מביאה לעלייה במשקל והנפילה אחר"כ במצב הרוח מביאה לאכילה חוזרת בקצב גבוה וגם להשמנה ואי נוחות והאטה". לדבריו, במקביל לאכילה המוגברת בחורף אנחנו גם פחות יוצאים החוצה וכתוצאה מכך פחות פעילים. רמת האנרגיה שלנו, מבחינה פיזית לחץ הדם יורד, תחושה הרפיון גוברת, ויכולים להיווצר חוסר חשק ודכדוך.


אבל מסתבר שלמזג אוויר סוער יש גם השפעות עקיפות, שהן משמעותיות לא פחות, בעיקר בימינו. "סופה עשויה להביא עימה מציאות טראומטית כמו שרבים מאיתנו זוכרים מחורף 2013 בירושלים למשל, אבל מה שהסופה גורמת לו בוודאות זה בידוד חברתי", אומר הפסיכולוג הקליני ערן כ"ץ. "זה משמעותי בעיקר בעידן הזה, שבו הקשרים החברתיים שלנו מועטים גם כך בעקבות התבססות הרשת החברתית והתמעטות הקשרים החברתיים. היות ובבסיסינו כולנו יצורים חברתיים, ככל שמזג האוויר מקשה עלינו לצאת החוצה ולהימצא בחברת בני אדם אחרים, כך החוויה שלנו תהיה קשה יותר". תחושה חוסר האונים וחוסר היכולת לצאת מהבית וליצור קשר עם העולם בחוץ הן ההפרעה הקשה באמת של מזג האוויר הסוער, לדברי כ"ץ, וכמובן שאם הסופה גורמת גם לנזקים בחשמל ובתקשורת, המצב אף מחמיר.

בסופו של דבר, למרות האכזבה, הסופה שדילגה עלינו היא דווקא דבר טוב. ולדבר ד"ר טאיב, גם לאכזבה היו בסופו של דבר תוצאות טובות בדרכה: "בכל אירוע שיוצר אצלנו ציפיות שליליות להתקיימותו, אנחנו מפתחים הורמוני סטרס - כמו למשל כשאנחנו מתכוננים לסופה ומגייסים כוחות והתמודדויות בראש לקראתה", הוא אומר, "אבל כשהסופה לא התקיימה, נוצרה אצלנו הקלה ואחת הדרכים לפרוק אותה היא בדרך של הומור כמו זה שראינו ברשתות בסוף השבוע".