לאחרונה מתקיימים לא מעט דיונים בנושא החינוך בארץ. התלמידים בישראל לא מפגינים הצלחה רבה, ובעקבות זאת עולה שוב ושוב השאלה איפה הבעיה – בתלמידים, בדרך הלימוד או בחומר הנלמד? רבים מההורים טוענים שהילדים שלהם פשוט משתעממים בבית הספר, אבל לשמחתם, בקרוב הם יוכלו כנראה ללמוד כל תחום שמתחשק להם, בזכות כמה חוקרי אקדמיה בעלי שם עולמי.

אילון סולן, 49, פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ואב לשני בנים, הבין שלפחות בכל מה שנוגע לנושאים שהילדים לומדים בבית ספר, יש לו מה לעשות. "כשהבן הצעיר שלי היה בכיתה ד' הוא השתעמם בבית ספר, אז התחלתי לכתוב לו דפי עבודה בלוגיקה ובמתמטיקה. הוא פתר את החוברות עם חברה מהכיתה ונהנה מאוד", מספר סולן, שהמשיך וכתב לבנו חוברת גם בגאומטריה. תוך זמן קצר זה הדליק בו את הרעיון להביא את הנושאים החדשים לעוד בני נוער בארץ.

סולן פנה לרקטור של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר שקיבל את ברכתו, יצר בעזרת תקציב שקיבל מבית הספר למתמטיקה באוניברסיטה שתי חוברות – אחת על מבוא ללוגיקה מתמטית שכתב בעצמו, והשנייה על השורש של 2 ושורשים אחרים מאת פרופסור דוד גילת, שזכור לחלקנו כמחבר ספרי המתמטיקה שמהם למדנו בתיכון. כך נולד למעשה הפרויקט שסולן מנהל היום, שקיבל לימים את השם "כדאי לדעת".

במסגרת הפרויקט, שנחשב לעמותה הפועלת כזרוע של אוניברסיטת תל אביב, חוקרים בעלי שם עולמי מפיקים בהתנדבות חוברות בתחומים אקדמיים שונים עבור בני נוער – ובעצם לא רק להם, אלא לסקרנים בכל גיל, וניתן להוריד אותן בחינם באתר האוניברסיטה. המטרה מאחורי הפרויקט היא בדיוק זו שעמדה לעיני אילון גם כשכתב את החוברת לבנו: לחשוף את בני הנוער לתחומים שונים שנלמדים באוניברסיטה, לאתגר אותם ולעניין אותם.

"פניתי במייל לחברי הסגל בכל האוניברסיטאות בארץ, הצגתי את הפרויקט ואת החוברות הראשונות שיצרנו, וביקשתי מהם להתנדב ולכתוב. בינתיים חזרו אליי כעשרים מהם והציעו לי נושאים שונים", מספר סולן, ומסתבר שלא מדובר בעניין של מה בכך – תהליך הכתיבה של חוברת כזו נמשך כשבועיים, שבאים על חשבון עבודת המחקר של החוקרים. שתי חוברות נוספות נכתבו מאז במשפטים (מבוא לדיני חברות מאת פרופסור אוריאל פרוקצ'יה, ומבוא לפילוסופיה של המשפט מאת פרופסור אלון הראל), ובימים אלו כבר נכתבות עשר חוברות נוספות בשלל תחומים כמו אבולוציה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה ועוד.

חוברות כדאי לדעת (צילום: פרופסור אילון סולן)
חוברות כדאי לדעת|צילום: פרופסור אילון סולן

החינוך הוא העתיד שלנו

איך מעניינים בני נוער במתמטיקה ברמה אקדמית?
"צריך לפרק את הכל לדוגמאות יותר קטנות עם סיפורים ציוריים – לדוגמה חברה כלשהי, שנותנים לה שם, פושטת רגל, ומדגימים דרך הסיפור שלה. להכל יש שמות, כך שממש ניתן להתחבר לדוגמאות, והכל מופיע לצד איורים. בחוברות הראשונות דאגתי להפוך את החומר הגולמי לכזה שיוכל לעניין בני נוער, והיום כבר יש לנו גם עורכת לשונית, וכל חוברת שפרופסור כותב עוברת אצלה תהליך הנגשה לנוער. לפני שאנחנו ממש מפיקים את החוברות לרמה הסופית אנחנו מעבירים אותן לחוות דעת של בני נוער בתיכון הראשונים בהרצליה, איפה שהבנים שלי למדו, ואנחנו עובדים עכשיו גם מול משרד החינוך כדי לקבל פידבק מהתלמידים".

פרופסור אילון סולן (צילום: פרופסור אילון סולן)
פרופסור אילון סולן|צילום: פרופסור אילון סולן

הפרויקט מתנהל כאמור בהתנדבות על כל שלביו, החל מהכתיבה, דרך ההגהה והעריכה ועד העיצוב הגרפי של החוברות. "כולם מתנדבים, ושאר התקציב מגיע מתרומות של משרד עורכי הדין פירון ושות' ואנשי עסקים נוספים, ואנחנו תמיד פתוחים לעוד. אין לנו עדיין תקציבים להדפסת החוברות, אבל היינו רוצים להגיע לדפוס וגם לפתח אפליקציה כדי להצליח להנגיש את הידע הזה לכמה שיותר בני נוער, ולא רק להם. בפקולטה למנהל עסקים יש השנה בתואר השני פרויקט שבו כל קבוצה צריכה לשווק חוברת שלנו בנושא אחר, אז בעצם התהליך שלנו הוא לימודי מהרבה בחינות".

אתה חושב שהפרויקט יכול לשנות את מצב החינוך בארץ?
"הפרויקט שלנו מתרכז בבני נוער, במטרה לפתוח להם את הראש לכל התחומים האקדמיים, ולכן הוא ייתן מענה לתלמידים שמשתעממים בבית הספר ולאלה שרוצים להרחיב את הדעת. הוא גם נותן למורים תוכן לשיעורי חברה, אז הוא בהחלט יכול לתרום לשיפור החינוך בארץ".

בינתיים, גם משרד החינוך כבר החליט לאמץ את החוברות: "החוברות מופצות היום גם באתר האינטרנט של משרד החינוך, אחת החוברות שכתבנו נכנסה לתוכנית הלימודים של כיתות ז' ו-ח', החוברות עלו לאתר 'קדימה מדע' שמשרת 4,500 תלמידים חולים שאינם לומדים בבית הספר. אנחנו במגעים גם לשלב את החוברות כמענה לחלק מהדרישות לציון בגרות, אז בטח שהפרויקט כבר משנה, ויכול לשנות עוד".

לסיום, אני שואלת את סולן מה דעתו כאיש חינוך על העובדה שתקציב החינוך הוא השני בגובהו בתקציב המדינה החדש אחרי תקציב הביטחון. "החינוך הוא העתיד שלנו", הוא פוסק, "אם לא נכין את בני הנוער לחיים בעולם מודרני, להתמודדות עם חידושים מדעיים, לפיתוח כלים חדשים, אם לא נלמד אותם להיות בני אדם חיוביים ובעלי ידע כללי רחב, המדינה תצעד לאחור. לכן חשוב שהמדינה תשקיע בחינוך על כל גווניו – חינוך מדעי, חינוך ערכי וחינוך להעשרת הנפש".