אמש פורסמו הקלטות מבילוי של בנו של ראש הממשלה נתניהו עם בנו של איש העסקים קובי מימון, שהתקיים במקביל לאישור מתווה הגז. "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר", נשמע יאיר נתניהו אומר בהקלטה. הדברים האלו באים בהמשך ישיר להתרחשות של החודשים האחרונים: מדי שבת יוצאים עשרות אלפי אזרחים מבתיהם להפגנות שכבר הפכו לסוג של שגרה קבועה וקיבלו את השם "הפגנות מוצ"ש נגד השחיתות".

למרות התקווה שעולה מההפגנות, אחרי הפרסומים החדשים מאתמול לא מפתיע שרבים מאוד בארץ מאמינים שאת השחיתות לא ניתן למגר, אבל למרבה ההפתעה, מומחים רבים דווקא אופטימיים. רוב האנשים בישראל סבורים שהמדינה הרבה יותר מושחתת ממה שהיא באמת", אומרת פרופסור תמר הרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה. "למשל במדד של תפיסת השחיתות Transparency International, שמדרג את המדינות לפי מידת שחיתותן, ישראל נמצאת במקום 84 מתוך 100, כאשר 100 משמעותו לא מושחת".

לפי פרופסור הרמן, לפער הזה בין התפיסה הציבורית לבין המדדים יש כמה הסברים: "מהמחקרים שבדקנו בדוח מדד הדמוקרטיה הישראלית ב-2017 יש קשר בין העמדה הפוליטית של אדם לבין הערכה שלו לגבי מידת המושחתות שקיימת", היא מסבירה, "לכן, הרבה מאוד אנשים סבורים כי ההפגנות של מוצ"ש אינן באמת נגד השחיתות, אלא במטרה להחליף את השלטון כולו. לכן ההפגנה שהייתה בירושלים נגד השחיתות, לדוגמה, הייתה קטנה יחסית ודעכה במהירות. בדרך כלל למחאה יש אורך זמן די קצר, והעובדה שהמחאה הזו ממשיכה כל כך הרבה זמן, מראה על רמת השכנוע הגדולה של המפגינים במהות שלה".

פרופסור תמר הרמן (צילום: האוניברסיטה הפתוחה)
פרופסור תמר הרמן|צילום: האוניברסיטה הפתוחה

"בנוסף, גם העבודה התקשורתית החוקרת מאוד מסייע לחשיפת שחיתות, וזו גם אחת הסיבות שאנשים סבורים שיש היום יותר שחיתות מאשר בעבר. המקרים צפים הרבה יותר, וגם מהר יותר, מאשר בעבר".

פרופסור הרמן מדגישה שכמעט אין מדינה או מערכת שלטונית שאין בה שחיתות. "השאלה היא באיזו מידה השחיתות פוגעת בפעילותה התקינה של המערכת, ובישראל אפשר להתרשם בהחלט כי המערכת ממשיכה לפעול ביעילות מתקבלת על הדעת לכל הפחות", היא אומרת.

עולם בלי שחיתות?

גם אם אנחנו קצת מגזימים, קשה שלא להבחין שבשנים האחרונות עולה בהדרגה מספר הפוליטיקאים ועובדי הציבור המואשמים בשחיתות. פרופסור יובל פלדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שמרבית האנשים הללו דווקא התחילו את דרכם כאנשים מלאי אידיאלים וכוונות טובות, אבל משהו מתקלקל בדרך.

למה נוצרת בעצם שחיתות?

"יש כמובן גישות סוציולוגיות תרבותיות, קרימינולוגיות ואחרות לתהליכי היווצרות השחיתות. גישת האתיקה ההתנהגותית, שאותה אני חוקר, מראה שבסיטואציות מסוימות אחוז גבוה של אנשים באוכלוסייה ישקרו וירמו. באמצעות מנגנונים פסיכולוגיים אנחנו מפרשים את המציאות ואת התנהגות שלנו באופן הרבה יותר מוסרי מכפי שהוא באופן אובייקטיבי. לפי הגישה הזו, דווקא דברים כמו קבלת מתנות, הזמנה לכנסים או קידום מקורבים בעבודה, שכיחים ומסוכנים בהרבה מאשר לקיחת מעטפות דולרים, שרק חלק קטן מהאנשים יקחו".

"כדי להבין איך שחיתות נוצרת, חשוב לדעת שיש למושג השחיתות הרבה מאוד פרשנויות, וככל שהכללים והחוקים החברתיים פחות מוגדרים, כך יכולה להיכנס לשיפוט אודותיהם פרשנות", מוסיפה פרופסור הרמן. ,למשל, בחברה יותר מסורתית קידום של בני משפחה בעבודה יחשב לדבר מוערך, כי בחברה כזו ערך המשפחה הוא דומיננטי, והוא גובר על ערך השמירה על החוק או על המקובלות החברתיות".

פרופסור הרמן מסבירה שהשחיתות נוצרת כתוצאה משתי תופעות שקורות בו זמנית: ככל שתפקיד ציבורי הוא גבוה יותר, בעל התפקיד נחשף לפיתויים גדולים יותר. במקביל, ככל שהאכיפה מצד המערכות המפקחות קטנה יותר, או לא קיימת כלל, כך עולה הסיכוי שתתקיים שחיתות.

אז מה עושים כדי להיפטר מהשחיתות?
"המדינה צריכה להקשות הרבה יותר על פוליטיקאים ואנשי ציבור באכיפה ובפיקוח, כדי לשמור עליהם מפני הפיתוי, וכך גם להעביר את הערכים והדרך לציבור הרחב", אומרת פרופסור הרמן, "ככל שהאכיפה תהיה טובה יותר ומהודקת כך הציבור ידע יותר טוב מה הכללים".

"המדינה צריכה להשקיע מאמץ לא רק בהגדלת עונשים או באכיפה, אלא גם בעיצוב הסיטואציות שבהן פועלים פוליטיקאים ואנשי שררה, באופן שיקשה עליהם לספר סיפור שונה מהמציאות", מוסיף פרופסור פלדמן. כדי להשיג את המטרה הזו צריך לפעול בכמה מישורים: ראשית, יש לנסח קוד אתי ברור ושקוף במגזר הציבורי שימנע עמימות ושטחים אפורים. יש להגביר את השקיפות בקבלת ההחלטות ולמסד הליכי עבודה בין הסקטור הפרטי לציבורי באמצעים טכנולוגים באופן שיקטין את היכולת לפעול בחשיכה. חשוב גם לתמרץ ולשנות את התדמית של חושפי שחיתויות (גרפיקה: המתריע בשער), וכמובן, יש לחזק את העצמאות שומרי הסף ולהקטין את תלותם בפוליטיקאים".

אבל לצד כל אלו, פרופסור הרמן מדגישה שחייב להיות גם תהליך חינוכי מקביל. "לא מדובר רק על לימוד אזרחות בכיתה י"א לבגרות, אלא שיח שלם על ערכים וסדר העדיפויות שלהם בחברה דמוקרטית. זה דבר שצריך להתחיל מגילאים צעירים. העניין האמיתי הוא בהגדרה ברורה, שקופה ומסודרת של הנורמות והכללים הערכיים והחברתיים – ככל שהציבור יידע מה מותר ואסור, וככל שהמוסדות הדמוקרטים יעבדו נכון יותר, כך תהיה חברה יותר נקייה.

את מאמינה שזה אפשרי?
"יש עוד הרבה מה לעשות, אבל כן, זה בהחלט אפשרי".