השבוע הוחלט באופן רשמי שהחל מעונת הרחצה הקרובה, שתיפתח בפסח, יהפכו 15 מחופי הכנרת לחופים שקטים, שאסור להשמיע בהם מוזיקה. לא עוד זיופים קולניים בקריוקי, לא עוד מסיבות עד השעות הקטנות, לא עוד מוזיקה בווליום מוגזם. מעתה – ציוץ ציפורים, איוושת גלים ופטפוטים של אנשים. מי שיפר את האיסור, מעתה לא יספוג רק מבטים מתוסכלים, אלא יסתכן גם בקנסות ובהליכים משפטיים.

הבשורה הזאת משמחת במיוחד על רקע העובדה ששקט הפך להיות מצרך נדיר בימינו. בכנס האחרון של ארגון הבריאות העולמי הכריזו על זיהום רעש בתור האיום השני על בריאות הציבור אחרי זיהום האוויר. "רעש מוגדר על ידי מומחים כמפגע סביבתי. הוא מתבטא בגלי קול לא סדירים, שמפריעים ופוגעים בגוף שלנו, ויכול לגרום לאיבוד שמיעה זמני ואפילו קבוע", אומר ד"ר  חוסיין טארבייה, מנכ"ל איגוד ערים מנכ"ל איגוד ערים אגן בית נטופה ומרצה לאיכות הסביבה במכללת סכנין להוראה, "רעש בדציבלים גבוהים יכול לגרום ללחץ דם גבוה, לשבש את קצב הלב ולהגביר את זרימת האדרנלין, לשבש את פעילות הכליות ובעיקר לעייף את האדם". גם מתח וחרדה, השמנה, מחלות לב, ובמקרים מסוימים אפילו סרטן נקשרו בזיהום רעש.

באופן לא מפתיע, המחקרים מראים כי לשקט יש השפעה הפוכה בדיוק מזו של הרעש: היא משחררת מתח במוח ובגוף. "מבחינה טבעית, כל האנשים זקוקים לשקט. למעשה, כל בעלי החיים זקוקים לו", אומר ד"ר טארבייה. "שקט גורם לרוגע נפשי, מאפשר זמן לחשיבה, מרגיע את כל המערכות, כולל כמובן מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית, ובכלל, מגביר את ההנאה", הוא מסביר. אז למה בעצם אנחנו זקוקים לשקט כל כך?

הוא מכניס את המוח שלנו לכושר: לפי מחקר שהתפרסם בשנת 2013 בכתב העת Brain Structure & Function, שקט של שעתיים ומעלה מגביר את ייצור התאים במוח. זוהי דרכו של המוח להיערך לקראת אתגרים מנטליים עתידיים, כלומר שקט מאמץ בעצם את המוח, אבל במובן הטוב.

הוא יודע להרים: אותם תאים חדשים שהתגלו באותו מחקר מתפתחים באזור מפתח במוח שנקרא היפוקמפוס, שקשור ללמידה, זיכרון ורגש. החוקרים הסיקו ששקט יכול להיות טיפולי במצבים כמו דיכאון ואלצהיימר, שקשורים בירידה בשיעורי התחדשות התאים בהיפוקמפוס.

הוא שומר לנו על הלב: אולי חשבתם שאין כמו מוזיקה שלווה כדי להירגע, אבל מסתבר שגם כאן הפשטות מנצחת. מחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב העת Heart מצא כי שתי דקות של שקט מרגיעות את לחץ הדם ואת קצב הלב הרבה יותר מהאזנה למוזיקה רגועה. אמנם מנגינות מסוימות מסייעות להרגיע את קצב הלב, אבל אין להן השפעה משמעותית על לחץ הדם ועל הנשימה כמו שיש לשקט, פשוט כי הוא מאפשר לצאת ממצב של ריכוז.

אוזניות (צילום: AlexMaster | ShutterStock)
אוזניות|צילום: AlexMaster | ShutterStock

הוא קרקע פורייה ליצירתיות: שקט מאפשר לנו להתנתק מגירויים חיצוניים וכך להגיע למצבים שונים של הכרה עצמית: לחלום בהקיץ, לפנטז או סתם לתת למוח לנדוד. כאשר המוח אינו עסוק בגירויים אחרים, אנו יכולים סוף-סוף להתחבר לזרם המחשבות הפנימי שלנו – לרגשות, לזיכרונות ולרעיונות, וכך להפיק משמעות מהחוויות שלנו, להזדהות עם אחרים, להרהר במצבים הנפשיים והרגשיים שלנו ולחשוב בצורה עמוקה ויצירתית.

בארט קוסקו, פרופסור להנדסה חשמלית באוניברסיטת דרום קליפורניה ומחבר הספר "רעש", ממליץ לשמור על ווליום נמוך. לדבריו, שהייה בשקט גורמת באופן מיידע לירידה בלחץ, תחושת רווחה, הגברת היצירתיות והעלאת היכולת להתמודד עם אתגרים. ומה אנחנו ממליצים? להנמיך את הווליום באוזניות ועוד יותר ברמקולים, לדבר יותר בשקט כשאתם במרחב הציבורי וגם בבית, וכמובן – לרדת לכמה ימים של שקט בכנרת.