ביום שלישי האחרון אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק המרכולים ברוב של קול אחד. התקופה שהקדימה את החוק ואישור החוק גררו מחאות מכאן ומכאן וכעס מכל הצדדים, ויכוח גדול בציבור, אבל מסתבר שעיון מעמיק יותר בחוק מגלה שהחוק החדש לא פוגע לא בחילונים ולא בחרדים, ולמעשה לא מביא איתו שום שינוי משמעותי.
"חוק המרכולים כשלעצמו לא משנה למעשה כלום. ברמה הטכנית, אין לו משמעות במציאות", אומר ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז האקדמי פרס, ומסביר במילים פשוטות מה החוק אומר: "עד יום שלישי האחרון, אם רשות מקומית רצתה לחוקק חוק עזר עירוני, היא הייתה צריכה להביא אותו לאישור שר הפנים. זה היה קיים גם לפני שחוק המרכולים עבר, וזה לא השתנה. החוק החדש אומר למעשה שמעכשיו, אם עכשיו מביאים לאישור שר הפנים חוק שעוסק במסחר בשבת, שר הפנים לא יישאר פתיחת עסקים בשבת, אלא במקרים מיוחדים. מה שכבר אושר בעבר ופתוח כחוק, כמו בתל אביב למשל, נשאר".
אז למה בעצם אתה אומר שלא השתנה כלום?
"כי הפער לא היה במה שכתוב בחוק. גם לפני החוק וגם אחריו, רוב הרשויות המקומיות בארץ אוסרות מסחר בשבת, אבל אף אחד לא אוכף את זה, וזה מה שיהיה גם מעכשיו והלאה. למיטב ידיעתי אין חוץ מתל אביב עוד עיריות ומועצות שמאשרות, אבל זה לא מפריע לאף אחד לפתוח בשבת. פשוט כמעט ולא אוכפים את החוק".
אבל לצד השינוי שלא קרה לדברי ד"ר פרידמן, הוא דווקא רואה שינוי רחב שיכול לבוא בעקבות עצם השיח שהוא העלה – ורק לטובה.
"הדיון על החוק בעצם עורר מחדש את הצורך להסדיר את סוגיית השבת וסוגיות דת ומדינה אחרות. מצד אחד, בציבוריות הישראלית נושאי דת ומדינה כמו שבת כמו נישואים, מעצבנים מאוד את רוב הישראלים – בעיקר את החילונים, אבל גם את המסורתיים והדתיים, רק את החרדים לא. מצד שני, זה כמעט ולא מעניין את הפוליטיקאים. אלא אם כן יש משבר כמו זה שהיה סביב חוק המרכולים, כמעט ולא רואים פוליטיקאים שמתעסקים בזה באופן שוטף. בכל פעם עולה משהו, רבים עליו, מותחים את זה וחוזרים בחזרה לשיטה הישנה.
בגלל הרעש שהיה סביב החוק, עכשיו יש סיכוי שפוליטיקאים יבינו שהציבור מתעניין בסוגיות האלו, שאכפת לו, ויתעוררו ויתחילו לעשות. רוב הפוליטיקאים, החל מבנט, שאמר שצריך להסדיר את זה, דרך הליכוד, דרך המפלגות האחרות, חוץ מהחרדים בעצם כולם, מבינים שצריך להסדיר סופסוף את סוגיות הדת והמדינה בצורה מוסכמת. הרעיון שאפשר להסדיר דת ומדינה בשל כבר, יש היום פתרונות והסדרים שהמכון לדמוקרטיה הציע ולפי הסקרים הם מקובלים על רוב אזרחי ישראל. אני חושב שאפשר לקדם את זה היום בגלל שיש יותר מודעות פוליטית".
יש חשש בעיניך שהחוק הזה יידרדר ויחזיר אותנו אחורה? האם ייתכן מצב למשל שאחרי זה יגיע חוק נוסף שיקבע שבכלל אסור לפתוח בשבת?
"ראינו כמה התנגדות הייתה לחוק הזה, ואני לא חושב שיבוא חוק מחמיר יותר". אני חושב שההצעה שאנחנו מציעים זה רעיון של להגיע להסכמה מלאה ופשרה היסטורית של מה יהיה בשבת".
הויכוחים וההתנגדויות הרבות שעלו בעקבות החוק העלו תחושה של פילוג גדול בציבור, אבל ד"ר פרידמן רואה את זה אחרת: "הדיון סביב החוק דווקא המחיש שיש הסכמה, ושרוב הישראלים יודעים מה הם רוצים – מבחינת מסחר הם רוצים בילוי ופנאי, רוצים תחבורה ציבורית. אמנם לא הייתה אחידות לגבי החוק עצמו, והיו דעות לכאן ולכאן. אבל ברמה העקרונית, יש הסכמות לגבי איך פותרים את הסוגיה של שבת וסוגיות נוספות של דת ומדינה".