לפני כארבעה חודשים חזרתי מסיבוב מרתק של שבוע באחד האיים הכי פחות מוכרים ביוון, אביה שמו. מטרת הביקור הייתה בראש ובראשונה קולינרית; לחקור את המטבח המקומי, לטעום אותו ולפגוש את הידיים שיודעות להפוך גבינת פטה פשוטה לארוחת מלכים. אכלתי, אפילו אכלתי הרבה, וגם לא מעט דברים שלא אכלתי בעבר. ולמרות זאת, הדבר העיקרי שלקחתי איתי מהביקור הקצר הזה היה משקה שצרכתי על בסיס יומיומי והפך להתמכרות. למה? עד היום אני מנסה להבין.

קוראים לו אספרסו פרדו. במבט ראשון (ואתם יכולים להציץ שוב בתמונה כאן למעלה) מדובר במשקה סופר פשוט: מנת אספרסו חזקה וארוכה, קציפת אספרסו וכמה קוביות קרח. אז מה כל כך ממכר במשקה הזה? שוב, לא ברור - אבל כבר אחרי 24 שעות ביוון שמתי לב שכולם שותים את זה. בלי הפסקה. "אני שותה בין 6 ל-8 כאלה ביום", סיפר לי המלווה שלנו. "כולם כאן שותים את זה. זה סוג של משקה לאומי". למה? פשוט ככה.

אז מה יש במשקה הזה שכבש כל כך הרבה יוונים ועוד לא מעט ישראלים? מעבר לזה שמדובר במנת אספרסו חזקה וקרה שבאה טוב בכל שעה ביום, הפרדו בעיקר מרענן. קצת מוזר להגיד על משקה כמו קפה שהוא מרענן, אבל זה בדיוק הסיפור כאן, ובמדינה עם אקלים כמו יוון, רוב השנה אתה מבקש בעיקר משהו מרענן לשתות. קצת כמו אצלנו כאן בישראל.  

מיד עם חזרתי ארצה (ובמשך שבוע שלם) ניסיתי לשחזר את הטעם של אותו פרדו אספרסו. מה לא עשיתי - דיללתי מנת אספרסו במים קרים והוספתי קרח, ערבבתי במשך שעות את מנת האספרסו ונתתי רק לקרח לדלל אותו, ואז, אחרי שהבנתי שכל הנסיונות האלה לא הופכים אותי לאדם מבריק במיוחד, נפל לי האסימון. הסוד הוא בכלל במכונת הקצפת החלב. מה זה אומר? הנה המתכון הסופר פשוט למשקה הכל כך מוצלח הזה.

המרכיבים:
2 קפסולות של אספרסו איכותי
מעט מים קרים
6-7 קוביות קרח
כוס ארוכה

אופן ההכנה:

1. מכינים שתי מנות אספרסו.

2. מעבירים את האספרסו למכונת ההקצפה ומקציפים במצב קר (לרוב מכונות ההקצפה יש אופציה להקצפה חמה או קרה) כ-2 דקות, עד שהמנה כולה הופכת לקציפה בלבד.

3.מעבירים את האספרסו המוקצף לכוס עם קוביות קרח, מוסיפים מים קרים לפי הטעם. מערבבים מעט, ומתמכרים.