העמידה מול מדפי היינות הבלתי נגמרים, בכל חג מחדש, היא חתיכת חוויה מתישה ומתסכלת, בייחוד לאלה שאינם בקיאים ביין (בגדול, רובנו) ועדיין רוצים להביא לשולחן החג משקה איכותי שכל בני המשפחה ייהנו ממנו, ואם אפשר אז גם כזה שלא יהיה יקר מדי. אז איך פותרים את זה? נותנים למומחים להחליט.
אשר על כן כינסנו במסעדת הבסטה התל אביבית את מיטב השתיינים, והשקינו אותם ב-31 יינות ישראליים חדשים - לבנים, רוזה, אדומים ואפילו כמה יינות מתוקים - בהגבלת מחיר של עד 100 שקלים לבקבוק (בכל זאת, יש גבול לכמה שאנחנו יכולים ללגום בערב אחד). משתתפי הפאנל היו ג'מה נווה, מבעלי הבר יין בתל אביב, השף יאיר יוספי, לשעבר אלבה, שף מעוז אלונים ממסעדת הבסטה, ליאור הרגיל, הבעלים של המנזר בתל אביב, איש האלכוהול יובל ג'וב הרגיל, עיתונאי האלכוהול יאיר גת והקונדיטורית מיכל בוטון.
איך זה הלך? היינות חולקו על פי סדר טעימה הגיוני, כוסו בנייר כסף למען ודאות הטעימה העיוורת ומוספרו. כל טועם קיבל דף ממוספר, ונדרש לחלק ציונים לכל אחד מהבקבוקים ולהביע את דעתו המלומדת ברוחב לב וללא הגבלה (אל תדאגו, תמצתנו).
בסופו של דבר אפשר להכריז שהיה ערב ארוך אך משתלם, ובסופו נותרנו עם עשירייה מומלצת במיוחד של יינות ישראליים במחירים סבירים, שיעשו לכם אחלה של ערב חג. את ההמלצות נמנענו עד כמה שאפשר מלנסח בשפה ייננית, משעממת ולא מובנת - תשפטו אתם עד כמה הצלחנו. אז נתחיל בעשירייה הראשונה, שכוללת יינות רוזה, יינות לבנים ויינות אדומים כאחד ומסודרת על פי הניקוד הסופי והמשוקלל של פאנל השופטים.
העשירייה המומלצת לשולחן החג (על פי דירוג הפאנל)
הזוכה הגדול: רוזה 2013 של סומק
מחיר: 70 שקלים
זנים: גרנאש וסירה
יקב: סומק
מה חשבנו: יין שיש לו ריח תענוג. הניחוח מפתה ומאזכר הדרים כמו מנדרינה ותפוז סיני, עם ניחוחות וטעמי גויאבה נהדרים. יש לו טעם מאוד מיוחד ומעניין והוא מאוד נגיש ומשפחתי. הוא מתחיל נהדר כבר מהריח וממשיך היטב (על אף שיש לו סיומת טיפה מרירה). יין מכובד מאוד ומרענן שכל הסועדים והאורחים בשולחן החג ייהנו ממנו ללא ספק. דרגה אחת מעל כל היינות שנטעמו - פשוט בלט החוצה.
מקום שני: רוזה 2013 של כישור
מחיר: 75 שקלים
זנים: מרלו
יקב: כישור
מה חשבנו: יין טעים מאוד, מתוחכם וטוב. רוזה שיש לו מליחות מסוימת, הוא מגניב, חכם ומאוזן. עם זאת, לא היינו מהמרים שהוא מסוג היינות שכל חברי המשפחה ייהנו ממנו כי הוא יין למיטיבי לכת והוא ממש לא מתחנף. מבחינתנו הוא אחד הטובים שטעמנו, עם טעמי מנדרינה מוצלחים ואפלות מסוימת יחסית לרוזה, שעושה לנו את זה במיוחד.
מקום שלישי: מרלו טפרברג רזרב 2011
מחיר: 99 שקלים
זנים: מרלו
יקב: טפרברג
מה חשבנו: בקרב פאנל השופטים נשמעה התלהבות קולקטיבית. יין אלגנטי, עם אחוז אלכוהול נמוך יחסית וסגנון מאוד רגוע ואירופי. בשורה התחתונה הוא עשבוני, בעל תחושה ספייסית ופלפלית ומתאים לסטייק טוב. יופי של יין לשולחן החג.
מקום רביעי: שרדונה מרום הגליל 2013 מסדרת Carmel Vineyards
מחיר: 65 שקלים
זנים: ענבי שרדונה
יקב: כרמל
מה חשבנו: יין נעים עם טעם ראשוני חד שיש בו פרי טרופי שמרגיש בשל מאוד (מזכיר פג'ויה). יש בו חמיצות יפה עם מרירות מעט לא נעימה בהתחלה, אבל הוא משתפר בפה ובהחלט עשוי טוב. עשה לנו נעים.
מקום חמישי: רקנאטי שרדונה גליל עליון 2013
מחיר: 62 שקלים
זנים: ענבי שרדונה
יקב: רקנאטי
מה חשבנו: יין עשבוני, חד בריח שלו עם פרי פחות בשל. יש ביין הזה עבודת עץ יפה ולא אגרסיבית (העץ מעשיר את המבנה אבל לא את הטעם), יש לו שומניות ומינרליות טובה עם פרחוניות ארומאטית, אבל סיומת מעט מרירה. בשורה התחתונה יין לא רע לסוגו.
מקום שישי: גליל ויונייה 2013
מחיר: 58 שקלים
זנים: ויונייה
יקב: הרי גליל
מה חשבנו: יין חביב מאוד, עם ניחוחות שמזכירים קינוחים. הוא מתוק מאוד אבל לטובה, יש לו ריח נעים, הוא שומני במידה טובה ומאוד מאוזן. בשורה התחתונה אף אחד לא יעיף אותו מהשולחן של החג - הוא אחלה יין לכל המשפחה, גם לדודה וגם לסבתא. יין חמוד מאוד וזורם.
מקום שביעי: סובניון בלאן כרם בן זמרה 2013
מחיר: 90 שקלים
זנים: סוביניון בלאן
יקב: אדיר
מה חשבנו: יין טעים מאוד. ארומטי, רזה, נחמד וקיצי - אבל הסיומת שלו מופרדת קיצונית ויש לו טעם לוואי כבד שגרם להפחתה בדירוג. בשורה התחתונה הוא יעבור היטב בשולחן החג ויילך לא רע בכלל עם אוכל. יין ידידותי מאוד, לא בועט ולא מציק.
מחיר: 65 שקלים
זנים: סירה
יקב: רמת הגולן
מה חשבנו: יין נורא נורא נעים לשתייה, כי הוא מאוד רך. ריח נוח מאוד. היין מצריך קירור והוא מעט לא מפותח, אבל הוא חמוד מאוד ונעים בפה. אין בו תחכום וזה סוד הקסם שלו. יופי של שירז, בייחוד כשהוא קר.
מקום תשיעי: ויונייה יתיר 2013
מחיר: 80 שקלים
זנים: ויונייה
יקב: יתיר
מה חשבנו: יין בניחוחות פירותיים טרופיים. הוא מאוזן, נעים לשתייה, לא חריף ושומני במידה טובה. בקיצור, אחלה יין שיש לו מליחות נעימה שהולכת היטב עם אוכל. נעים ומהנה.
מקום עשירי: סוביניון בלאן 2013, איקרית, יקב אשקר
מחיר: 60 שקלים
זנים: סוביניון בלאן
יקב: אשקר
מה חשבנו: יין רזה מאוד, וזה מבורך. חמצמץ, ויכול לעבוד לא רע בכלל בשפריץ. מהנה במיוחד כשהוא קר מאוד. יש לו חמיצות נהדרת והיינו שותים ממנו עוד ועוד.
עוד באוכל טוב:
- רגע לפני התקיעה הגדולה: פאייה צמחונית וטעימה בשעה
- מזל טוב, יש מסעדת פירות ים ראשונה בנצרת
- מדריך הקציצות השלם
ואלה שאר היינות שטעמנו, מחולקים לסוגים ומוצגים על פי הדירוג של הפאנל:
לבנים
מקום 1: סוביניון בלאן 2013 עמק האלה. יין טרופי עם טעמי פפאיה, קרמבולה וגויבות. הוא חביב מאוד על אף שיש לו סיומת מעט מרה ויבשה מאוד שקצת גורעת מהחן שלו. יש לו גוף טוב וחמיצות טובה והוא כל ישראלי.
2: רזרב שרדונה 2013 טפרברג. שרדונה בניחוח עצי, יין מאוד בשל ולא רענן מספיק. יש לו חמיצות חביבה אבל הוא מעט אגרסיבי. מתאים לחובבי השרדונה ועושה את העבודה טוב מספיק לז'אנר שלו.
3: סוביניון בלאן 2013 מסדרת ריטון אמפורה. יין אגרסיבי מאוד שמזכיר יינות של שנות התשעים בישראל. גם הסיומת שלו מאוד לא טובה. התאכזבנו.
4: MARE WHIT מארה ווייט 2013. יין לא מאוזן - אין לו גוף, יש לו חמיצות מלאכותית והוא בשל מדי. טעם לוואי לא טוב וחוסר ריח.
5: Kishor White 2013. היין לא היה לנו טעים במיוחד, הוא הרגיש מעט תוסס, כמו מעין קאווה שיצאו לה הגזים.
רוזה
מקום 1: הרי גליל רוזה 2013. יין נחמד מאוד, במיוחד לצעירים שמסביב לשולחן החג. טכנית הוא עשוי טוב, יש לו צבע מקסים וחמיצות טובה. מיינסטרימי מאוד כרוזה ועושה את העבודה באופן לא רע בכלל. מי שיודע מה הוא הולך לקבל ייהנה ממנו מאוד.
2: גמלא השמורה רוזה סירה 2013. יש לו ריח של תירוש, אין לו חמיצות והוא לא נעים. לא אהבנו.
3: רוזה Ever Red 2013. אחד היינות המאכזבים שטעמנו. יש בו פרי בשל שלא צריך לראות ברוזה והוא פשוט לא היה לנו טעים.
אדומים
מקום 1: מארה רד MARE RED 2013. יין חמוד מאוד. יש לו ריח נחמד, הוא לא כבד מדי והוא בעל חמיצות טובה. נכון וטוב טכנית ומתאים לשולחן החג הישראלי. אחלה יין.
2: קברנה פרנק עמק קדש, 2010 מסדרת Carmel Vineyards. הריח שלו מצוין וממכר אבל הטעם חומצתי ואגרסיבי מעט. יש דיסוננס בין הטעם לריח אבל היין יחסית נעים ויש לו אופי חצוף ומעניין. לארוחת חג הוא יכול להתאים בהחלט.
3: שיראז גליל עליון, 2013. יין ים תיכוני עוצמתי ונהדר כמו שהיית רוצה לקבל מיין ים תיכוני. הוא חזק מאוד בטעמיו, חוצפני וטוב (חלק מהפאנליסטים חשבו שמדובר בטעמים מעט מפציצים מדי שהופכים את כל הסיפור לפחות נעים).
4: Spirit of Alona Valley 2012. יין עם המון אופי, לטוב ולרע. מצד אחד הוא חומצתי מאוד ומצד שני הוא בעל ארומה ברורה והוא עקבי ונעים בטעמיו. חלק מהפאנליסטים חשבו שהוא ממש לא טוב וחלק היו מאוד בעדו. שורה תחתונה: שנוי במחלוקת.
5: שיראז 2009, בן חיים. יין סתמי שאין בו חמיצות, צורה או אופי. העפיצות שלו קיימת אבל כשהיא נגמרת אין כלום מאחור.
6: קברנה סוביניון 2012, אשקר. יין מחומצן מאוד ולא אלגנטי. לא מקבלים כלום חוץ מבעיטה לחלל הפה. לא בלתי שתי אבל גם לא ממש טוב.
7: ריטון 2011, יקב אמפורה. יין שצריך לשתות לפחות עוד שנה. הוא מחומצן, לא מאוד נקי, ואין שום דבר שמגבה את הניצוצות שמאחוריו.
8: קברנה סוביניון כרם בן זמרה 2012. יין מאוד חומצתי, האלכוהול מאוד בולט בעת השתייה ולא משולב טוב. האלמנטים של היין לא מתקשרים אחד עם השני.
9: Syrah Reserve 2012. יין לא נקי ומחומצן מאוד. קצת התבאסנו.
10: Solo Syrah, 2009. היין מרגיש כאילו הוא שייך במקור לטעימת פורט, מתוק מאוד והרגיש מחומצן.
יינות מתוקים
מקום 1: יין רימונים יבש של יקב רימון. יש לו מורכבות בטעמים והוא לא רק מתוק. בסך הכל יש כאן טעמים מעניינים והוא חביב לסוגו.
2: ירדן 2009 T2. לז'אנר שלו יין בסדר גמור, אך הוא מתוק מאוד ומאזכר לעתים יין קידוש.
3: Easy Port. משקה בצבע חום לא מפתה ובטעם לא מאוד מהנה.
כל המתכונים לראש השנה
ראש השנה: מתכונים למנות ראשונות ותוספות
ראש השנה: מתכונים למנות עיקריות
מתכוני העוף הכי חגיגיים של תום פרנץ
מתכונים טריפוליטאיים לראש השנה
המדריך המלא לקליעת חלות חגיגיות לראש השנה
4 מתכונים אורז חגיגיים לראש השנה