כסף
מטפלת פיליפינית עם קשישה בטיילת בתל אביב (צילום: משה שי ,פלאש 90)
העובדים הם עובדים שווי זכויות, והם עולים בהתאם
|
צילום: משה שי

המדריך האמיתי להעסקת עובד זר בסיעוד

האם כדאי לשכור מטפל ותיק בישראל? כמה באמת צריך לשלם? האם אפשר לכפות על העובדים לנקות ולבשל? וכמה כל זה עולה באמת? כל מה שאתם צריכים לדעת אם אתם מתכוונים לשכור מטפל סיעודי בלי לעבור על החוק

עידית לבוביץ' | mako | פורסם 07:01 20.03.17 

שנה גודל אות

בישראל 2017 יש מעט מאד אפשרויות לטיפול סיעודי הולם בקשישים או נכים, שניתן לחלק לשלוש קטגוריות: טיפול סביר עד טוב בעלויות מופקעות, טיפול בינוני עד גרוע בעלויות סבירות, וטיפול בבית על ידי עובדת זרה בעלות בינונית, ובאיכות שלא ניתן לצפות מראש, ושתלויה במטופל לא פחות מאשר בעובדת – אפילו עובדת מצוינת לא תוכל לסייע באופן מיטבי לחולה שזקוק לטיפול רפואי מסביב לשעון.

חשוב להדגיש כי הבחירה במטפלת זרה צריכה להיבחן היטב ולהישקל מול האפשרויות האחרות, גם כשיש בעלי אינטרסים שישכנעו אותנו שזה הטיפול הטוב ביותר הקיים היום. חשבו על קשישה, חולת אלצהיימר מתקדם למשל, שחיה עם מטפלת שלא ישנה בלילות בשל מצבה הרפואי של הקשישה. לו היתה זו אמכם, הייתם סומכים על המטפלת שתדע לתת את התרופה הנכונה בזמן ובמינון הנכון? האם לאחר מספר לילות ללא שינה תהיה מסוגלת לבלום אותה מנפילה אם תחליק? לא בטוח שהתשובה היא כן. ייתכן שישנם מצבים רפואיים שהטיפול על ידי עובדת זרה לא מתאים להם, גם אם זול יותר מאפשרויות אחרות.

מה חושב הרוב

"מטפלת ותיקה היא כבר 'מקולקלת' ויודעת בדיוק מה מגיע לה. עדיף מטפלת חדשה שעוד לא מכירה טוב את ישראל, ואפשר לחנך אותה כמו שאנחנו רוצים"

המציאות

עובדים סיעודיים חדשים משלמים "דמי תיווך" לחברות כוח האדם, ולכן החברות תמיד יעדיפו אותם. עובדת מקומית זמינה יותר, ואפשר להכירה מראש. ניצול אינו "חינוך"

אחרי שבחנתם את האפשרויות והחלטתם להעסיק מטפלת סיעודית זרה, פנו לאחת מחברות כח האדם הרבות הפועלות ברשיון משרד הפנים לשם מציאת עובדת מתאימה, שיוכלו לגבות מכם עד 2,000 ₪ תמורת תיווך עובדת. החברות יציגו שתי אפשרויות – להזמין עובדת חדשה מחו"ל או להעסיק עובדת "מקומית" - שכבר נמצאת בישראל.

לצערנו, מרבית החברות יעשו כל שביכולתן לשכנע אתכם להזמין עובדת חדשה, כפי שהדגישה אחת החברות באתר האינטרנט שלה: "עובד מקומי מכיר ויודע היטב אותנו על חולשותינו, שחוק ועייף, ולא תמיד רגיש לצרכי המטופל, מוקף בחמולות של חברים, דורש שכר יותר גבוה, מתכנן את חופשת המולדת שלו", לעומתו, עובד חדש מחו"ל "רוצה מאד לעבוד ולהשביע רצון. לא שחוק ולא עייף וניתן לעצב את עבודתו בהתאם לצורך".


בתרגום לשפה פשוטה – עובד מקומי מכיר את ישראל, את הישראלים וחלק מחוקי העבודה. עובד חדש עדיין לא מכיר את המדינה והחוקים, וקל יותר לנצל אותו. החברות ינסו לעיתים לפתות אתכם גם כלכלית – יציעו לכם הנחה משמעותית על התשלום אם תזמינו עובדת חדשה, ואף יסבירו שעובדות מקומיות ידרשו שכר גבוה יותר.

האמת המסתתרת מאחורי הניסיונות הללו קשה ומכוערת – עובדים זרים חדשים המגיעים לעבוד בישראל נדרשים לשלם למעלה מ- 10,000 דולרים בממוצע לחברות כח האדם כ"דמי תיווך". מדובר בכסף "שחור" שמשולם על ידי העובדות בארץ המוצא או כאן בישראל ולמעלה מ- 70% ממנו מגיע ישירות לכיסן של החברות. העובדת משלמת במזומן או בהעברה בנקאית לסוכן של החברה וזהו הרווח העיקרי של החברות הללו. מדובר במאות מליוני שקלים בשנה שנגבים באופן לא חוקי מהעובדים ועוברים ישירות לכיסים העמוקים של מנהלי החברות בארץ.

להבדיל, כאשר תבחרו להעסיק עובדת מקומית, תידרשו לשלם 2,000 שקלים לכל היותר, עליהם גם תיאלץ החברה לדווח ולשלם מיסים כחוק. ברור לכולם שהחברה לא תוותר כל כך בקלות על 40,000 שקלים פוטנציאלים במזומן "רק" כי אתם מעדיפים עובדת ותיקה. חשוב לציין כי עדיין ישנן חברות שעובדיהן חושבים על טובת המטופלים ויפעלו למציאת העובדת המתאימה ביותר, מהארץ או מחו"ל. לצערנו, מספרן מועט.

כך או כך, ההחלטה שלכם. היתרון המשמעותי בעובדת מקומית הוא האפשרות לפגוש אותה – לראיין, להתרשם, להסכים מראש על תנאים ולבקש המלצות ממשפחות עבורן הועסקה בעבר. יתרון נוסף הוא הזמינות – אם אתם זקוקים לעובדת בדחיפות, לא תרצו להמתין חודש עד שלושה להזמנת עובדת מחו"ל. כיוון שהחברות מעוניינות בעיקר בכספה של העובדת ופחות בכישוריה, לא תדעו איזו עובדת הוזמנה עבורכם מחו"ל עד שהיא תגיע - זה יכול להיות סיפור הצלחה או כשלון חרוץ.  

מה חושב הרוב

"בחוזה עם העובדת כתוב שהיא צריכה גם לנקות ולבשל בשביל כולם, אז למה היא אומרת שזה לא התפקיד שלה?"

המציאות

סעיפים שאינם חוקיים מבטלים את החוזה כולו

אחרי שנמצאה העובדת, יש לוודא כי היא וגם אתם רשומים בחברת כח אדם. ללא רישום בחברה לא ניתן להסדיר עבורה אשרת עבודה (ויזה), וללא אשרת עבודה ההעסקה אינה חוקית. חברות כח האדם ינחו אתכם בנבכי הבירוקרטיה להסדרת האשרה, ויבצעו את מירב הפעולות הנדרשות להעסקה בפועל. דרשו מהחברה מכתב השמה, ודאו כי הוסדר עבורה ביטוח רפואי ובדקו שיש ויזה בדרכון העובדת.

בין היתר, יחתים אתכם נציג החברה על חוזה עבודה סטנדרטי, בו יופיעו חוקי העבודה הרלוונטיים לעבודת הסיעוד. שימו לב שכל הזכויות והחובות של העובדת מופיעות בחוזה, ובעיקר בדקו שאין סעיפים שאינם חוקיים, שהרי אז החוזה כולו בטל. אם לדוגמא השכר המופיע בחוזה נמוך מזה הקבוע בחוק, לסעיף אין תוקף. באופן כללי, כל חוקי העבודה בישראל חלים על כלל העובדים בישראל, ללא הבדל מוצא, גזע, דת או מין. במקרה של עובדות סיעוד זרות ישנם מספר חריגים, אשר יוסברו בהמשך.

עובד פיליפיני מוביל זקן בכיסא גלגלים (צילום: אביר סולטן ,פלאש 90)
האחריות על הביטוחים היא עליכם
|
צילום: אביר סולטן

מה חושב הרוב

"ביטוח לאומי זה רק לישראלים ולא לזרים, אז בכלל לא מגיע לה. חוץ מזה גם יש לה ביטוח רפואי שעולה המון כסף, למה היא לא משלמת עליו לבד?"

המציאות

ביטוח לאומי וביטוח רפואי נמצאים באחריותו של כל מעסיק בישראל, כולל שלכם

על פי חוק, מוטלת עליכם כמעסיקים החובה לבטח את העובדת בביטוח רפואי פרטי. הסדרת הביטוח היא תנאי לקבלת אשרת העבודה, ומרבית חברות כח האדם יציעו לעשות זאת עבורכם. זכותכם לפנות לכל חברת / סוכנות ביטוח ולבקש הצעת מחיר שניתן להתמקח עליה. כמעסיקים, אתם לא חייבים לבטח את העובדת דרך החברה בה נרשמתם. מדובר בסכום לא מבוטל וכדאי לעשות "סקר שוק" לפני התשלום. פוליסת הביטוח עצמה כמעט זהה בכל החברות, אז חפשו את המחיר הנמוך ביותר. על פי חוק, ניתן לנכות משכר העובדת מידי חודש מחצית מהסכום ששילמתם בפועל, ועד לתקרה של 123 שקלים בחודש.

בנוסף, יש לדווח על העסקת העובדת לביטוח הלאומי באמצעות האינטרנט, הדואר, הפקס או בסניף. חפשו את הטופס "הודעה על העסקת עובד במשק בית", מלאו אותו ושילחו. מהביטוח הלאומי תקבלו פנקס תשלומים איתו תשלמו את דמי הביטוח אחת לרבעון, עבור שלושה חודשים. ניתן לשלם גם באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

גובה התשלום החודשי הוא 2% משכר המינימום או השכר בפועל, הגבוה מביניהם. הסדרת הביטוח הלאומי תחסוך לכם כסף רב במקרה בו חלילה תיפצע העובדת במהלך עבודתה או תהרה ותלד בישראל. אם לא הוסדר התשלום, תידרשו לשלם מכיסכם סכום של חמש ספרות לפחות.

מה חושב הרוב

"אפשר לחשוב שבמדינה שלה היא תקבל כזאת משכורת. סיכמנו על פחות משכר מינימום והיא הסכימה, היא אפילו חתמה על זה בחוזה"

המציאות

שכר המינימום בישראל קבוע בחוק, והוא חל גם על עובדים סיעודיים. תשלום של שכר נמוך יותר הוא לא חוקי

במהלך ההעסקה יש להקפיד על תשלום שכר מינימום לפחות. בהתאם לפסיקת בג"ץ, עובדות סיעוד זרות לא זכאיות לתשלום על שעות נוספות, למעט עבודה בשבת. שכר למשרה מלאה הוא עבור 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה (כולל שעות שינה ומנוחה). שכר המינימום היום הוא 5,000 שקלים, ומסכום זה רשאי המעסיק לנכות סכומים משתנים בתמורה למגורים, הוצאות נלוות (כמו חשמל ומים), וביטוח רפואי. את הסכומים המעודכנים תמצאו באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין והממוצע עבור כל הניכויים יחד עומד כיום על כ- 380 שקלים בחודש.

ניתן לבצע את הניכויים רק במהלך ההעסקה באופן שוטף. אם לא ניכיתם אותם מידי חודש, לא תוכלו לנכותם רטרואקטיבית לאחר תקופה או בסיום ההעסקה. על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ניתן לנכות מהעובדת גם הוצאות כלכלה, וזאת בשני תנאים –שאכן מלוא כלכלתה (בעיקר מזון ושתיה) מסופקת לה על ידי המעסיק, ושהעובדת הסכימה לכך מראש ואישרה זאת בחתימתה (בחוזה העבודה או במסמך נפרד). הניכוי המקסימלי עבור כלכלה הוא 10% משכר המינימום המלא – נכון להיום, 500 שקלים בחודש.

ולא פחות חשוב - יש חוק שכר מינימום, אבל אין חוק שכר מקסימום. אם אתם מרוצים מהעובדת ורוצים שתישאר, ייתכן שכדאי לכם להעלות את השכר מעת לעת כמו שהייתם מצפים ממקום העבודה שלכם.

הרוב חושב

"כל שנה שילמתי לה על הימי חופש שלה, היא בחרה לא לצאת לחופש. חוץ מזה, אם היא תצא, מי יטפל באמא?"

המציאות

הזכות לחופשה שנתית היא זכות בסיסית לכל עובד. האחריות על מציאת החלפה נופלת עליכם

החל משנת 2017, בארבע שנות העבודה הראשונות זכאי כל עובד ל- 14 ימי חופשה בתשלום. משך שנים נהגו, באופן בלתי חוקי, לפדות מידי שנה את ימי החופשה שלא נוצלו ולשלם לעובדת לפי שכר מינימום לכל יום חופשה (200 שקל ליום). חוק חופשה שנתית מתיר לפדות ימי חופשה רק במקרה בו העובד סיים את עבודתו ונותרו ימי חופשה לא מנוצלים. לכן עליכם לאפשר לעובדת לצאת לחופשה אחת לשנה או שנתיים, בהתאם למספר הימים שצברה, ואז שלמו לה את שכרה הרגיל עבור אותם ימים.

העובדות תמיד יעדיפו לנצל את החופשה לביקור מולדת, כך שאם עבדו שנתיים וצברו חודש חופשה, ייסעו לחודש ואתם תשלמו שכר רגיל כאילו עבדה. אם העובדת צברה פחות ימים מאורך החופשה, תשלמו רק על הימים שצברה, והיתרה תיחשב לחופשה ללא תשלום, או שתוכלו לקזז עם ימי חופשה משנת העבודה הבאה, בהסכמת שני הצדדים. כשהעובדת בחופשה, כנראה תצטרכו למצוא עובדת מחליפה. תוכלו לפנות לחברת כח האדם בה אתם רשומים או להתעניין עם שכנים ומכרים.

בכל מקרה, למצוא מחליפה זה התפקיד שלכם ואתם גם תשלמו את שכרה. לדרוש מהעובדת הקבועה למצוא מחליפה ו/או לשלם לה שכר זה לא חוקי ועלול גם לסבך אתכם בהמשך. חופשה חשובה לכל אדם, בטח ובטח לעובדת המועסקת מסביב לשעון בטיפול. זכרו כי עובדת שנחה ובילתה עם משפחתה היא תמיד עובדת שמחה יותר, שודאי תעניק טיפול טוב יותר כשתשוב.

עובדים זרים פיליפינים במדרחוב בן יהודה בירושלים (צילום: משה מילנר ,לע"מ)
עובדים זרים פיליפינים במדרחוב בן יהודה בירושלים. זכאים לחופשות, בדיוק כמוכם
|
צילום: משה מילנר

הרוב חושב

"מה פתאום עובדת זרה צריכה לקבל דמי הבראה? לא מספיק לה משכורת וימי חופש?"

המציאות

כפי שאתם זכאים לדמי הבראה, כך גם העובדת שלכם

לאחר השלמת שנת עבודה, זכאית העובדת לדמי הבראה. סכום דמי ההבראה ליום עומד כעת על 378 שקלים. בתום שנת עבודה ראשונה זכאית העובדת לתשלום עבור 5 ימים, בשנה השנייה והשלישית זכאית לתשלום עבור 6 ימים, ומהשנה הרביעית ואילך זכאית לתשלום עבור 7 ימים. את דמי ההבראה נהוג לשלם בתום כל שנת עבודה.

הרוב חושב

"עובדים זרים לא יוצאים פה לפנסיה. שהמדינה שלהם תדאג להם כשהם יהיו זקנים"

המציאות

עובדים סיעודיים יכולים לתבוע מכם בבית המפשט "פיצוי בגין אי הפרשה"

על פי צו ההרחבה הפנסיוני משנת 2008, זכאי כל עובד בישראל להפרשות פנסיוניות עבור גמל ועבור רכיב הפיצויים הפנסיוני, כולל עובדים זרים. את ההפרשות יש לבצע מידי חודש, החל מהחודש השביעי לעבודת המטפלת. לצערנו, למרות שהחובה לפנסיה קיימת כבר קרוב לעשור, טרם הקימו חברות הביטוח קרנות פנסיה לעובדים זרים, אך החובה לבצע הפרשות עדיין מוטלת על כלל המעסיקים.

נכון להיום, יש להפריש מידי חודש 6.5% מהשכר עבור הגמל ועוד 6% עבור רכיב הפיצויים. ההפרשות מתוך שכר המינימום (ברוטו) או השכר בפועל, הגבוה מביניהם. לשם ביצוע ההפרשות תוכלו לבחור בין רכישת ביטוח פרט באגף לביטוח חיים באחת מחברות הביטוח, הכוללת גם כיסוי למקרה מוות ונכות. את הכספים תעבירו ישירות לפוליסה מידי חודש, ולעובד תמסרו את פרטי הפוליסה למשיכת הכספים בסיום ההעסקה.

אפשרות אחרת היא לפתוח חשבון בנק ייעודי אליו יועברו ההפרשות מידי חודש. במקרה שלא ביצעתם את התשלום מידי חודש, רשאית העובדת לדרוש "פיצוי בגין אי הפרשה" בגובה כל הסכום שאמור היה להצטבר לזכותה, ואף לתבוע את מלוא הסכום בבית הדין. מדובר בסכום לא קטן, ולכן עדיף לבצע את ההפקדות מידי חודש ולא להמתין עד שיצטברו לסוף ההעסקה.

כדאי להזכיר שכל עובדת שסיימה את עבודתה, מכל סיבה שהיא, זכאית לקבל מייד עם סיום העבודה את מלוא הכספים שנצברו או אמורים היו להיצבר לזכותה. גם אם העובדת מתפטרת מכל סיבה שהיא, היא עדיין זכאית לכל הסכום כולל רכיב הפיצויים הפנסיוני. אם היא גם זכאית לפיצויי פיטורים, תקבל את ההשלמה בנוסף.

הרוב חושב

"בכלל לא רציתי שהיא תעבוד בשבתות וחגים. היא ביקשה לעבוד כי אמרה שאין לה איפה לגור, מה פתאום שאני אשלם על זה?"

המציאות

אין חובה להעסיק את העובדת ביום שבו אינכם מעוניינים שתעבוד. עדיף להסדיר את הנושא מראש

ככל עובד בישראל, זכאים גם עובדים זרים לתשעה ימי חג מידי שנה, על פי דתם. במקרה בו במדינת המוצא קיימים ימי חג רבים יותר, עליה לבחור מראש תשעה ימים בהם אינה מעוניינת לעבוד. כאשר אינה עובדת במהלך החג, תשלמו את שכרה החודשי כרגיל. אם תבקשו ממנה לעבוד ביום הזה, החוק מחייב בתשלום תוספת 50% משכר המינימום ליום עבור יום החג, ויום מנוחה חלופי בנוסף, כלומר - תוספת של 150% על שכרה הרגיל.

מידי שבוע זכאית העובדת גם ליום מנוחה שבועי שאורכו 25 שעות רצופות (בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה). העובדת תבחר יום מנוחה על פי דתה, בדרך כלל יום ראשון. בהסכמת שני הצדדים ניתן לקבוע כל יום אחר בשבוע.

העסקה במהלך יום המנוחה השבועי אינה חוקית, וניתן לדרוש מהעובדת לעבוד ביום המנוחה רק במקרים חריגים. בנוסף, העסקה ביום זה מטילה על המעסיק הוצאות גבוהות ואינה מאפשרות לעובדת התאווררות שנחוצה לה מאד. אם אין ברירה אחרת, נסו למצוא מחליפה שתגיע פעם בשבוע להחליף אותה.

לצערנו, בשל החובות הגדולים של העובדות מההלוואות שנטלו לתשלום דמי התיווך, עובדות רבות מתעקשות לעבוד שבעה ימים בשבוע ולהשתכר יותר מידי חודש. הבחירה היא שלכם כמעסיקים, ואינכם חייבים להעסיק את העובדת ביום בו אינכם מעוניינים שתעבוד.

אם העובדת מתעקשת ולא תירצו שהיא תעזוב, נסו להגיע לפשרה – שתצא במהלך היום ותשוב ללון בבית, או שתיקח חופשה לחלק מהשעות ותשלמו עבור היתרה בלבד. שימו לב שבכל מקרה שהעובדת נשארה בבית ביום המנוחה, גם אם לא ביקשתם, מוטלת עליכם החובה לשלם לה את מלוא השכר בגובה 150% משכר המינימום לפחות ל- 25 שעות. השתדלו להסדיר את הנושא עם המטפלת מבעוד מועד.

הרוב חושב

"מה פתאום הודעה מוקדמת. לי מישהו הודיע שאמא תמות? איך אני אמור להודיע מראש? את הפיצויים נשלם לפי המשכורת ששילמנו כל חודש, לא מעניין אותי מה שכר המינימום"

המציאות

כל מעסיק מחויב בתשלום של חודש ימים מראש מרגע הפטירה

חוק פיצויי פיטורים מגדיר מתי זכאית העובדת לפיצויי פיטורים לאחר השלמת שנת עבודה מלאה. המקרים ה"קלאסיים" הם פיטורים, פטירת המעסיק, אשפוזו או מעבר למוסד סיעודי. החוק מגדיר מקרים נוספים שמזכים את העובדת בפיצויים כמו התפטרות בשל מצב בריאותי לקוי (שלה או של בן משפחה קרוב, בכפוף להצגת אישור רפואי), התפטרות לאחר לידה לצורך טיפול בילד, אי חידוש חוזה עבודה ו/או אי הסדרת אשרת עבודה.

חשוב לדעת כי בנסיבות מסוימות העובדת רשאית להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים – כמו אם חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, לא שולם לה שכר או לא שולמו לה זכויות סוציאליות על פי חוק. במקרים כאלו על העובדת לפנות בכתב ולבקש להשיב את המצב לקדמותו ו/או לשלם את החסר, ולתת למעסיק חודש ימים לתקן את המצב. אם המעסיק לא יעשה כן – מכתבה של העובדת יהווה למעשה הודעה מוקדמת להתפטרות בתנאי מפוטרת. גובה הפיצויים הוא שכר המינימום או השכר בפועל (הגבוה מביניהם) כפול מספר שנות העבודה. אם בוצעו ההפרשות הפנסיוניות כחוק, יש לנכות מתוך סך כל הפיצויים את הסכום שהופרש לרכיב הפיצויים, ולהוסיף את היתרה.

במקרה של פיטורים לאחר סיום שנת עבודה יש להודיע לעובדת בכתב חודש ימים מראש. אם לא ניתנה הודעה או במקרה של פטירת המעסיק, העובדת זכאית בנוסף לתשלום תמורת הודעה מוקדמת בגובה שכר המינימום או השכר בפועל, הגבוה מביניהם. אם עבדה פחות משנה, זכאית ליום לחודש עבור 6 חודשים ראשונים ול-2.5 ימים עבור כל חודש נוסף. אם פוטרה, רשאי המעסיק לדרוש שתמשיך לעבוד במהלך החודש.

זכרו, במקרה של פטירה האשרה של העובדת מתבטלת מייד והעסקתה לאחר הפטירה אינה חוקית. אם העסקתם את העובדת עוד כמה ימים (למשל במהלך ה"שבעה"), השכר יהיה כלול בתשלום ההודעה המוקדמת. העובדת רשאית לסרב לעבוד אחרי הפטירה (כשהוויזה כבר מבוטלת) ועדיין תהיו חייבים בתשלום מלוא ההודעה המוקדמת. על פי ההלכה בבתי הדין, אם המעסיק נפטר והעובדת החלה עבודה חדשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, יש לשלם עבור התקופה שבין שתי העבודות.

כשהעובדת מבקשת להתפטר מיוזמתה, עליה למסור מכתב הודעה מוקדמת בכתב בהתאם לנוהל משרד הפנים הקובע תקופות ארוכות יותר מאלו הקבועות בחוק. משרד הפנים רשאי להטיל סנקציות על עובדת שעזבה מבלי למסור הודעה מראש, והמשפחה יכולה לדרוש ממנה תשלום תמורת ההודעה המוקדמת שלא ניתנה (או לנכות את הסכום מזכויותיה), על פי התקופות הקבועות בחוק הודעה מוקדמת (ולא בנוהל).

הרוב חושב

"אמרו לי שעובדת זרה תעלה מקסימום 5,000 שקלים בחודש. אם הייתי יודע שיש לה את כל הזכויות האלה, בחיים לא הייתי לוקח אותה"

המציאות

עלות העסקת עובדת זרה בסיעוד עומדת על כ- 8,900 שקלים בחודש בממוצע

כשמביאים בחשבון את ההוצאות החודשיות הנלוות להעסקת מטפלת זרה, מגלים שהסכום גבוה משמעותית מהשכר החודשי לבדו. על פי תחשיב שערכנו עלות העסקת עובדת זרה בסיעוד עומדת על כ- 8,900 ₪ בחודש בממוצע. הסכום כולל שכר, תשלומים לחברת כח אדם, דמי הבראה, ימי חופשה וחג, פנסיה, פיצויים, כלכלה, מגורים והוצאות נלוות, ביטוח רפואי וביטוח לאומי, ועלויות נוספות כמו אינטרנט, כבלים, עבודה בשבת, תוספת לעובדת מחליפה ועוד. אם השכר גבוה מהמינימום או כשהעובדת מועסקת 7 ימים בשבוע באופן קבוע, ההוצאה החודשית עשויה לעלות על  10,000 שקלים בחודש.

נציין כי קשישים סיעודיים הזכאים לשעות סיעוד מהביטוח הלאומי ומעסיקים עובדת זרה, מקבלים מידי חודש תשלום עבור שעות הסיעוד, או בצורת שכר מחברת סיעוד לעובדת או לחשבון הבנק של המעסיק. אמנם השתתפות המדינה (השערורייתית לכשעצמה) מקלה במעט על ההוצאות, אך עדיין מדובר בהוצאה גדולה מכיסו של המטופל או משפחתו.

כעת, כשכל המידע לפניכם והעלויות ברורות יותר נחזור להתחלה – חישבו היטב האם העסקת מטפלת זרה היא הפתרון המיטבי עבורכם ועבור יקיריכם, והאם אתם כמשפחה ערוכים להפוך למעסיקים, על כל המשתמע מכך.

הכותבת היא רכזת תחום סיעוד בקו לעובד