בימ"ש השלום בטבריה קיבל לאחרונה את תביעת העובד שנפגע וקבע כי המעסיקה התרשלה והפרה את החובה לדאוג לבטיחות עובדיה. בד בבד, השופטת אוסילה אבו-אסעדדחתה את טענת הפניקס להיעדר כיסוי ביטוחי למעסיקה. הפיצוי לעובד: יותר מ-200 אלף שקל.  

התובע עבד במפעל משפחתי לייצור בלוקים, שבעת התאונה נוהל על ידי אביו. התביעה הוגשה נגד החברה בעלת המפעל ונגד הפניקס שביטחה אותה בפוליסת אחריות מעבידים, ובכתב הגנתה הכחישה את הכיסוי הביטוחי. משום כך, החברה הגישה נגדה הודעת צד שלישי.

על פי גרסת התובע, התאונה אירעה כשעלה על מכונה לייצור בלוקים כדי לתקן תקלה. בדרכו חזרה למטה, ובעודו אוחז חלק מתכתי השייך למכונה, הוא דרך על משטח עץ לא יציב ונפל מטה. כתוצאה מכך הוא נחבל בגב ובברך ימין ונותר עם מגבלות תנועה.

התובע טען כי הנתבעת אחראית לתאונה משום לא דאגה לגישה בטוחה אל המכונה, ואף לא סיפקה הדרכה או ציוד תקני לעובדים.

הנתבעת טענה כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות בלעדית של התובע, שהחליט לתקן את המכונה על דעת עצמו, וכי בכל מקרה הנזקים מופרזים. בסוגיית הביטוח נטען שהפניקס לא הוכיחה כי הפוליסה לא חלה על התאונה.

במהלך המשפט הפניקס זנחה את טענתה לעניין היעדר כיסוי ביטוחי, אולם טענה כי מעמדו של התובע בתור מנהל ובעל שליטה בחברה משליכה על מידת אשמתו בתאונה.

לו רק היה משטח עבודה סביר

מטעם התביעה העידו התובע ואחיו, שהיה הראשון שמצא אותו מוטל על הרצפה אחרי התאונה. מטעם הנתבעת העיד מנהל המפעל כיום – גם הוא אח של התובע. לאחר ששמעה את העדויות ובחנה את הראיות, השופטת אוסילה אבו-אסעד החליטה לקבל את התביעה אבל גם את הודעת הצד השלישי נגד הפניקס.

ראשית, עדותו של התובע הייתה משכנעת. השופטת התרשמה שלא הייתה לו ברירה אלא לעלות לתקן את התקלה. כמו כן, גרסתו נתמכה בתיעוד רפואי, וכן בתמונות של המכונה ומשטחי העץ הרעועים.

שנית, ובמעבר למישור המשפטי, השופטת קבעה כי הנתבעת "התרשלה והפרה את חובתה לדאוג לבטיחות העובדים, ובכללם התובע, שכן אם היו מסופקים אמצעי הגנה, הדרכות לעבודה בגובה, משטח עבודה סביר או אפילו נקבעים נהלי עבודה ברורים, ניתן היה למנוע את התאונה".

יואב סלומון (צילום: אלברט קוט, פסקדין)
יואב סלומון|צילום: אלברט קוט, פסקדין
במענה לטענות הפניקס השופטת ציינה כי "לא ניתן לשלול את הכיסוי הביטוחי רק בשל העובדה כי העובד שנפגע הינו בעל שליטה או קרוב של בעל שליטה" וממילא המבטחת לא הוכיחה שהפוליסה מסייגת מקרה כזה. יתרה מכך, השופטת השתכנעה כי באותה עת התובע לא היה בעל שליטה, אלא אביו.

נקודת מעניינת הייתה התייחסות השופטת לשיחה בין חוקר פרטי לבין התובע, שלשיטת הפניקס  "מסגירה" אותו כמנהל ולא כפועל פשוט כפי שהוא טוען. השופטת הסבירה כי לאורך כל השיחה החוקר הפרטי ניסח את התשובות במקום התובע, שבקושי התבטא.

בתוך כך השופטת החליטה לייחס לתובע 20% מהאשמה לתאונה, בעיקר בשל היותו עובד ותיק ומיומן, שצריך היה להיזהר יותר.

לאחר חישוב הנזק ממנו הפחיתה את האשם התורם וניכתה תגמולי ביטוח לאומי, השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך 213,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 18% מהסכום. משהתקבלה הודעת הצד השלישי, הפיצוי ישולם על ידי הפניקס.

ב"כ התובע: עו"ד חסן ח'טיב

ב"כ הנתבעת: עו"ד פלאח אסדי

ב"כ המבטחת: עו"ד אבנר קלוזנר

עו"ד יואב סלומון עוסק/ת בדיני ביטוח 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.