"לדאבון הלב מסמאים רגשות שליליים את עיני הצדדים מלראות את המציאות – את העובדה שיש להם אח בעולם ואת העובדה שירשו נכסים רבים בשווי ניכר. במקום לשמוח בחלקם הצדדים גוזרים על עצמם עינוי מתמשך", כך כתב שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב שמואל בר יוסף בפתח החלטה שפורסמה באחרונה.
הצדדים אליהם התייחס השופט הם שני אחים שירשו נכסים רבים מאמם המנוחה ומאז מנהלים אחד נגד השני מערכות משפטיות רבות.
במערכה הנוכחית, ביקש אחד האחים לבטל הסכם למכירת חלקו באחת הדירות לאחיו. מדובר בדירה שכונס הנכסים ומנהל העיזבון של האם פעל למכירתה וניהל התמחרות (מעין מכירה פומבית) בין אנשים שונים שהגישו הצעה לרכישתה.
בתום ההתמחרות ולאחר שנקבעו הזוכים הודיע אחד האחים שהוא מעוניין להצטרף להתמחרות ולהגיש הצעה לרכישת חלקו של האח האחר. בעקבותיו, הגיש גם האח השני הודעה דומה.
לנוכח התפתחות זו ניהל הכונס בפברואר 2016 התמחרות בה נטלו חלק האחים והמציעים שזכו בהתמחרות הראשונית. בשלב מסוים פרשו האחרונים והאחים נותרו להתמודד זה מול זה. בתום ההתמחרות ביניהם זכה אחד האחים לרכוש את חלקו של השני תמורת כ-3.3 מיליון שקל, הצעה שהייתה גבוהה ב-1,000 שקל בלבד מהצעת אחיו.
כחודש לאחר מכן הודיע האח שהפסיד לכונס שהוא מתנגד למכירה כי גילה שיוטל עליו מס שבח גבוה במיוחד של 700,000 שקל מאחר שהוא מוכר את חלקו לקרוב משפחה (לעומת סכום זניח שהיה נדרש לשלם לו נמכרה הדירה לצד שלישי).
בנסיבות אלה פנה הכונס לבית המשפט בבקשה לאשר את המכירה על אף התנגדות המוכר.
בדיון טען האח המתנגד שכשחתם על הסכם ההתמחרות חשב בטעות שיהיה זכאי לחישוב ליניארי של מס השבח (פטור חלקי הניתן לנישומים "מרובי דירות" בהתאם לתקופת בעלותם בנכס) אך גילה לאחר מכן שהפטור לא חל כשמדובר במכירה בין קרובי משפחה. לטענתו, מדובר בטעות יסודית המזכה אותו בביטול ההסכם.
האח הזוכה טען מנגד כי אחיו ידע על אודות חבות המס ולמרות זאת השתתף בהתמחרות תוך נטילת סיכון מודע. הוא הוסיף כי אם הייתה טעות, לכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מזכה בביטול ההסכם.
הסכים לקחת סיכון
ואכן, השופט בר יוסף קיבל את בקשת הכונס והורה על ביצוע המכירה על אף התנגדות האח.
השופט הסביר שכשהאחים החליטו ליטול חלק בהתמחרות הם כרתו ביניהם הסכם לכבד את תוצאותיה.
השופט ציין שאמנם השתכנע כי אילו האח המפסיד היה מודע לסוגיית המס היה פועל אחרת ולא מסכים להתמחרות מול אחיו אך הטעות שלו היא טעות בכדאיות העסקה שאינה מצדיקה את ביטול ההסכם.
השופט הבהיר שההבחנה בין טעות חוזית שמצדיקה ביטול הסכם לבין טעות בכדאיות העסקה נעשית לפי מבחן נטילת הסיכון, קרי, יש לשאול האם במועד בו האח חתם על ההסכם הוא נטל על עצמו את הסיכון בסוגיית המס.
השופט ענה על השאלה בחיוב וציין שתוכנו של הסכם ההתמחרות מוליך למסקנה שהאח הסכים לקחת על עצמו את כל הסיכונים הכרוכים בחבויות המס.
לא ניתן צו להוצאות.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד איליה וייסברג עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.