באוקטובר שנה שעברה זוכה נאשם חרף העובדה שהודה כי כ-4 שנים קודם לכן ביצע עבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בזוגתו לשעבר. הזיכוי נבע מהעובדה שהנאשם היה שרוי בהתקף פסיכוטי קשה בעת ביצוע העבירות, ככל הנראה עקב שימוש בסמים, ולכן נקבע כי לא היה אחראי למעשיו (ובשפה משפטית: "אי כשירות מהותית").
כחודש לאחר הזיכוי ביקשה המדינה מבית משפט השלום בתל-אביב להוציא נגדו צו פיקוח ומעקב למשך שלוש שנים, מכוח החוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין. מדובר בצו המונה שורה של הגבלות על חירותו של עבריין המין, ונועד למנוע פגיעה נוספת בנשים.
המדינה טענה כי מאחר שאין מחלוקת כי המשיב ביצע עבירות מין יש להגן על הציבור מפניו, בפרט כשבחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית מאוגוסט 2015 נקבע כי מסוכנותו גבוהה.
במסגרת הדיונים בבקשה הזמין השופט שמאי בקר חוות דעת עדכנית שהפעם ייחסה לנאשם מסוכנות בינונית ולא גבוהה כמקודם, וזאת משום שהמשיב לא חזר על המעשים ויש לו תמיכה משמעותית מהוריו ומבת זוגו החדשה.
מתנה לחתונה
בתחילת החודש (אפריל) הגיע השופט בקר להחלטה שכאמור דחתה את בקשת המדינה. השופט הבהיר כי החוק אמנם מאפשר להטיל צו פיקוח על עברייני מין שזוכו עקב בעיית נפש, אך עם זאת, בית המשפט מחויב לנהוג "ריסון ואיפוק" לפני שהוא פוגע בחירות, בפרטיות ובכבוד של האדם, ועליו לוודא שהסיכון לפגיעה בציבור עולה על הפגיעה הצפויה בעבריין המין.
במקרה הזה, השופט סבר כי הפגיעה שתיגרם למשיב עקב הוצאת הצו עולה בהרבה על הסיכון לכך שייפגע בציבור.
השופט מנה טעמים רבים שהובילו אותו למסקנה האמורה, בהם העובדה שמאז ביצוע המעשים לא חזר המשיב לסורו; "הורדת הדרגה" של מסוכנותו המינית; העובדה שבמשך זמן רב הוא עובד בצורה מסודרת ומנהל זוגיות יציבה, נולדה לו באחרונה ילדה, הוא עומד להינשא, ויש לו תמיכה משפחתית רחבה.
בהקשר זה השופט קבע כי העובדה שלמשיב יש הרבה מה להפסיד אם יתדרדר שוב, מרתיעה כשלעצמה.
השופט הוסיף שניכר כי המשיב יודע לעזור לעצמו בעת משבר, וזאת לנוכח העובדה כי אשפז את עצמו מרצונו הטוב לאחר ביצוע העבירות והתמיד להגיע לטיפול המעקב אחרי שחרורו.
השופט הוסיף כי הפסיכיאטר שטיפל במשיב ציין כי הוא אינו מסוכן לציבור ולא זקוק יותר למעקב, ובנסיבות אלה "צו הפיקוח, על כל המשתמע ממנו, תחושת המעקב והפיקוח, ה'הפתעה' הגלומה בביקורים של אדם זר הפולש לפרטיות של פלוני, כל אלה יוצרים ענן של פגיעה, חוסר וודאות, פגיעה קשה מאוד בדימוי העצמי – כל אלה מיותרים...".
לבסוף, השופט הודיע כי הוא מוציא למשיב, בהסכמתו, צו הרחקה מהמתלוננת למשך 3 שנים, והביע תקווה כי יעשה שימוש זהיר ב"מתנת החתונה" שהעניק לו.
ב"כ המדינה: עו"ד שרית ארונוב (פרקליטות מחוז ת"א - פלילי)
ב"כ הנאשם: עו"ד הרצל חן
עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.