בעל מניות בחברה המתחזקת חניונים בחיפה הודה בשורה של עבירות, בהן גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, וכן עבירות על פקודת מס הכנסה שבוצעו בשנים 2011-2014.

במסגרת עבודתו הוא היה אחראי על אחזקת החניון, ניהול העובדים, איסוף ההכנסות והפקדתן בבנק, וכן ריכוז חומר הנהלת החשבונות והזמנת כרטיסי חנייה מבית-דפוס.

לפי כתב האישום שהוגש בבימ"ש השלום בחיפה, האיש השמיט מדו"חותיו האישיים לרשויות המס הכנסותיו בסך כולל של 850,000 שקל.

לצורך כך הוא השתמש בטכניקה מקורית. הוא הזמין מבית דפוס פנקסים המכילים מספרים סידוריים כפולים כדי למסור ללקוחות את הכרטיסים הכפולים תמורת תשלום, בלי לדווח על ההכנסה הנוספת ממכירתם להנהלת החשבונות של החברה. כך הוא נטל לכיסו כספים שהיו שייכים לחברה.

בשנה שעברה ביהמ"ש גזר עליו 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 20,000 שקל.

לאחר מכן האיש הגיש בביהמ"ש המחוזי בחיפה ערעור על חומרת העונש.

המערער, שיוצג על ידי עוה"ד מיכאל כרמל, טען בין השאר כי ביהמ"ש נתן משקל נמוך מדי לנסיבותיו האישיות. בהקשר זה נטען כי המערער השיג את הסכום שנדרש לשלם לרשות המסים – מה שנקרא "הסיר את המחדל" – לאחר שגייס כספים מחברים ומקורבים.

בנוסף נטען כי מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, שהודה מיד ומעוניין להשתקם ולמזער את הנזק הכבד שכבר נגרם למשפחתו כתוצאה מההליך הפלילי.

המדינה, שיוצגה על ידי עוה"ד מאיה הרטמן, ביקשה לדחות את הערעור, בין היתר בטענה שהעונש שהוטל על המערער אינו חורג בחומרתו במידה שמצדיקה את התערבות ביהמ"ש המחוזי.

ניצני שיקום

הרכב השופטים שדן בערעור כלל את השופט הבכיר יגאל גריל והשופטים כמאל סעב ואבי לוי. בפתח הכרעתם השופטים העירו כי אין דבר המצדיק עשייה כה מתוחכמת ומפותלת לאורך זמן רב, זיופי מסמכים, מעשי הונאה ומרמה, שנועדו לשלוח יד גסה ברכושה של החברה ונטילת של סכום משמעותי מאוד מתוך קופתה.

"מעשים שכאלה חייבו ומחייבים ענישה חמורה. גם מקום בו נסיבותיו האישיות של מבצעיהם הן קשות; גם מקום בו נעשו מאמצים לסלק את המחדל; גם אם המערער מתחרט על מעשיו ומבקש באמת ובתמים להשתקם", נכתב.

ובכל זאת, השופטים השתכנעו שראוי להקל את העונש שנגזר, בין היתר לנוכח תסקיר שירות המבחן שלימד על "ניצני שיקום" ועל שינוי בגישתו של המערער כלפי מעשיו וכלפי האפשרות לטפל במגרעותיו האישיותיות.

בנוסף, השופטים ציינו כי "אין להקל ראש גם במאמץ האדיר שאותו ביצע המערער על מנת לסלק את מחדלו כלפי רשויות המס ואת הטעמים שמסר ביחס להעדר יכולתו לסלק מחדלו כלפי החברה".

לפיכך, השופטים החליטו להפחית את עונשו של המערער ל-15 חודשי מאסר בפועל.

מטבע הדברים, ערעור על חומרת העונש טומן בחובו אלמנט של סיכון, שהרי אין לדעת מה יחליטו השופטים. במקרה הנוכחי ערעורו של המערער היטיב עמו וחסך ממנו חמישה חודשים מאחורי סורג ובריח.

לידיעה המקורית

לפסק הדין

ב"כ המערער: עו"ד מיכאל כרמל

ב"כ המשיבה: עו"ד מאיה הרטמן