נייר העמדה שפירסם משרד הבריאות לפני כשלושה שבועות, שבו הפך את עמדתו ביחס לצריכה של מוצרי סויה וקבע כי יש בהם יתרונות, הגביר את המכירות בתחום, הכולל משקאות, מעדנים, טופו ותחליפי גבינות. לפי נתוני סטורנקסט, מאז ההודעה של משרד הבריאות טיפסו המכירות בכ–15.5%, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. בניכוי הצמיחה שנרשמת ממילא בקטגוריה בשנה האחרונה, העלייה מוערכת ב–11%.

בנייר העמדה נקבע באופן חד־משמעי כי מוצרי מזון על בסיס סויה בטוחים לצריכה בכל שלבי החיים — כולל ינקות, ילדות והתבגרות. יתרה מכך, הסויה אף עשויה לסייע במצבים בריאותיים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית ורירית הרחם ובמחלות לב וכלי דם. נייר העמדה הקודם של המשרד, שפורסם ב–2005, הביע ספק בנוגע לבטיחותו של חלבון הסויה.

העמדה הקודמת המליצה למתן את צריכת הסויה וקבעה כי במקרים מסוימים היא אף עלולה להזיק לבריאות. נייר העמדה הנוכחי, שנחשף ב–TheMarker, מבוסס על מחקרים חדשים שהפריכו טענות רווחות כי צריכת סויה גורמת להתפתחות מינית מואצת, עלולה לפגוע בפוריות ופוגעת בטיפול בסרטן השד.

התגובה המהירה של הצרכנים לשינוי העמדה של משרד הבריאות מזכירה בעוצמתה את התגובה, ההפוכה אמנם, לאזהרות בנוגע לבשר מעובד, עם פרסום מחקר של ארגון הבריאות העולמי ב–2015, שקבע כי צריכתו מסוכנת.

אושרי מאיוסט, מנהל תחום הבריאות בשופרסל, מדווח על עלייה חדה אף יותר במכירות: "יש זינוק של כ–40% בקטגוריה אצלנו. מאז הצהרת משרד הבריאות חל זינוק פנומנלי". לדבריו, התגובה המהירה אינה חריגה: "הצרכנים הישראליים מגיבים מהר. המזון המעובד חטף מיד, וכך גם הסויה, אם כי במגמה הפוכה".

אמיר גוטמן, מנהל המותג אלפרו, שכולל מוצרי מזון ומשקאות מבוססי סויה, אומר כי לפי ניטור של השיח ברשתות החברתיות שעורכת החברה, רואים התעניינות גבוהה: "יש עלייה של עשרות אחוזים בשיח על צריכת סויה — בין אם בפורומים של הורים ובין אם בקבוצות של רגישים ללקטוז או טבעונים", הוא אומר.

טרנד הטבעונות הגדיל את המכירות

שינוי הגישה של משרד הבריאות כלפי סויה משתלב במגמה עולמית בנושא. הסויה, שנמנית עם משפחת הקטניות, זוכה להכרה גוברת כמקור חלבון מועדף מבחינה בריאותית וסביבתית.

עם זאת, אף שמדובר בקטגוריה צומחת היא עדיין נחשבת לנישתית. מכירות הסויה בישראל הסתכמו בכ–160 מיליון שקל ב–2016. על פי נתוני סטורנקסט ב–2012–2015, צמחה הקטגוריה בשיעור גבוה יחסית של כ–20% בשנה בממוצע, אך ב–2016 הואטה הצמיחה לכ–4% בלבד (ללא מוצרים חדשים שנכנסו). ההאטה בצמיחה אירעה, ככל הנראה, בשל כניסתם של תחליפי חלב נוספים שהתחרו בסויה, כמו משקאות אורז, שקדים ושיבולת שועל. בחודשים הראשונים של 2017 נמשכה העלייה במכירות באחוזים בודדים.

 

לפי נתוני אלפרו ממארס 2017, אחת מכל שש כוסות קפה הנמכרות במסעדות ובבתי קפה בישראל הן על בסיס סויה (בתל אביב — אחת מכל ארבע כוסות קפה). הציבור קורא לזה "חלב סויה", אך משרד הבריאות בישראל אוסר על השימוש במונח "חלב" עבור מה שלא נחלב, ולכן היצרנים והמשווקים משתמשים במונח "משקה סויה".

סויה נמכרת בישראל בצורות שונות של משקה מתחילת שנות ה–2000, אך המכירות תפסו תאוצה ב–2012 עם התחזקות המעבר לאורח חיים טבעוני. "בתחילה, מרבית צרכני הסויה היו כאלה שסבלו מרגישות ללקטוז והרופאים המליצו להם להפסיק לצרוך מוצרי חלב. אך עם השנים מגמת הטבעונות התחזקה, והמכירות הגיעו לנפח משמעותי", מספר גוטמן.

מוצרי הסויה ממלאים מדפים שלמים

הגידול בקטגוריה גרם לכניסתם של שחקנים גדולים לשוק, כמו תנובה, לשינוי בכמות המוצרים והתחליפים המוצעים לקהל הרחב, וגם להוזלה של המחירים באופן יחסי.

ראיד זועבי, טכנולוג ראשי בסוי מג'יק, מפעל מוצרי הסויה של תנובה מספר כי "תנובה עשתה מהפכה בשוק כשהעבירה את מוצרי הסויה, שנמכרו עד אז כמוצרים עמידים במדפי המזון היבש בסופרמרקט, למקרר — כמוצרים טריים, מה שהוביל מיד לגידול במכירות. זאת מגמה עולמית".

טל גלבוע, מייסדת עמותת קירות שקופים ומקימת החזית לשחרור בעלי חיים, אומרת כי ההיצע של מוצרי הסויה התרחב מאוד בחמש השנים האחרונות. לדבריה, "כיום כבר יש הכל — תחליפי גבינה לבנה, צפתית ובולגרית ואפילו קציצות בשר טחון מן הצומח. מכמה מוצרים בודדים, מוצרי הסויה ממלאים כיום מדפים שלמים בסופר".

מאור, טבעוני כשני עשורים, מספר: "בתחילת שנות ה–2000 היה קשה למצוא מוצרים טבעוניים. היה מותג אחד שנמצא בחנויות טבע בלבד, ולא ברשתות מזון או בסופרמרקטים שכונתיים. כיום, כתל אביבי, אני יכול לרדת לסופר השכונתי ולמצוא שלושה מותגים שונים של טופו, סוגים שונים של גבינה צהובה צמחית וחלב סויה. יש תחרות רבה יותר. קל יותר להיות טבעוני, וגם הנטל על הכיס פוחת".

ההיצע גדל — אך המחיר עדיין גבוה

למרות הגידול בהיצע, המחיר של תחליפי החלב מבוססי סויה עדיין גבוה ביחס לשוק החלב. בבדיקה באמצעות אתר השוואת המחירים MySupermarket, מתברר כי מוצרי הסויה עדיין יקרים בעשרות אחוזים ממוצרי החלב המקבילים להם.

למשל, משקה סויה מועשר (1 ליטר) של תנובה יקר עד פי 2 מקרטון חלב רגיל של תנובה. כשמשווים בין המחיר (ל–100 גרם) של מעדן סויה בטעם שוקולד מריר של אלפרו למעדן דני חלב של שטראוס, ההפרש יכול להגיע עד כ–40%.

אחת הסיבות העיקריות לפערי המחירים היא שמוצרי החלב מפוקחים על ידי הממשלה. "החלב בפיקוח וזה משפיע על המחיר. זאת אחת הסיבות שטבעונים מתלוננים, ובצדק", מסביר מקור בשוק החלב.

מאיוסט מסכים עם האבחנה ומוסיף: "החלב מפוקח וזה אכן מוזיל את מחירו, אך מדובר גם בכושר ייצור. אם חלב נמכר בכמויות הגדולות פי 1,000 יותר ממשקאות סויה, אז עלויות הייצור שלו נמוכות יותר, ואפשר למכור אותו במחיר נגיש יותר. אני מאמין שאם מחר צריכת הסויה תעלה בעוד 15% מסך צריכת המשקאות, נראה גם ירידת מחירים לצרכן".

רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, סבורה כי יש טעם לעודד צריכת מוצרים בריאים, כגון סויה. לדבריה, "בחלבון מן הצומח יש פחות קלוריות, הוא אינו מכיל שומן ופחות פוגע בסביבה. אנו תומכים בעידודו של סל מזון בריא ומפוקח, ושל צריכת משקאות סויה כחלופה לחלב פרה".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
האם אנחנו לפני תפנית היסטורית במחירי הדירות?
המאכל שהתיירים הגאים ביזבזו עליו הכי הרבה כסף