"הייתי ילדה מקצרין ונכנסתי לשוק מתרבות הספונסרים והבגידות"

שי מיקה יודעת בדיוק מה חושבים עליה. "אומרים שאני ילדה מטומטמת, קפיצית, שכל היום מחייכת כמו פוסטמה", היא אומרת, "אבל מה אתם רוצים, שאני אשב ואבכה כל היום? אם אני אמורה להיות ביום יום בלי המניירות שלי, מה נשאר? תראי איך אני נראית מולך דקה בלי לדבר", היא עוצרת ומביטה בי. המבט שלה מקפיא. "אני אגיד לך מה את רואה", היא ממשיכה, "את רואה ילדה בת 25 עם עיניים מאוד עצובות". 

היא מערבבת את הקפה הקר שלה ומביטה אל הרחוב. החיוך חוזר. הניגוד הזה, בין האופי התזזיתי והחיובי לעצב שמלווה אותה, הוא סיפור חייה של שי מיקה יפרח. הייתה לה ילדות פסטורלית בקצרין, שנגדעה כשחברתה הטובה תאיר ראדה נרצחה. אחר כך, בגיל 18, היא איבדה את בת דודתה איילה באסון הכרמל. בגיל 23 היא עברה לתל אביב, התקבלה לעונה השביעית של האח הגדול והייתה מוכנה לכבוש את המסך – כשאביה נפטר מסרטן כמה שבועות לפני תחילת העונה. למרות זאת, היא נכנסה לבית.

בתכנית שי מיקה התמתגה כמאמי התורנית, דמות שקשה לשנוא באמת, רחוקה מהמחלוקות הסוערות שעורר שי חי. שנה וחודשיים חלפו מאז שיצאה מנווה אילן כמנצחת הגדולה של העונה – טייטל שסידר לה דירה, קמפיינים ותהילה – ובשלב הזה החיים כבר היו אמורים להסתדר. אבל כשמדברים איתה מתקבלת תחושה אחרת: משהו בפנים עדיין לא רגוע, עדיין לא מיושב, עדיין לא מוצא את המקום שהיא שייכת אליו. היום, ערב עליית התכנית החדשה בכיכובה ("להיות זמרת" בערוץ 24), הרכות שאפיינה בעבר גם את אופייה וגם את גזרתה התחלפה בריבועים בבטן ובתובנות מחודדות. קבלו את שי מיקה, המודל המפוכח.

פגשתי תרבות עצובה שאין בה אהבה אמיתית

אין קלישאה גדולה יותר מהנערה שמגיעה לעיר הגדולה ומזדעזעת ממה שהיא מוצאת שם, אבל אפילו בסטנדרטים האלה התיאור של שי מיקה קיצוני. "איך שהגעתי לתל אביב כולם ניסו לקנות אותי", היא יורה, "באים ואומרים לך: 'בא לך לטוס לפה, ללכת למלון הזה, שאקנה לך שעון כזה, נעליים כאלה, אוטו, בית'. עלתה לי המחשבה להרים ידיים, לתפוס מישהו שיסדר לי את החיים ואת המשפחה, אבל לא רציתי. הייתי ילדה מקצרין, ונכנסתי לשוק מתרבות הספונסרים, הבגידות, זו הייתה הזיה. לא היו דברים כאלה בצפון, ואם כן – אז כל אזור 04 ידעו שמישהו הלך עם מישהי. אין לזה לגיטימציה כמו פה, שזה נחשב לבסדר ומגניב ואופנתי".

את מדברת על מציאות שבה גברים קונים נשים שיסתובבו איתם?
"כן, אני מכירה אותה מקרוב. יש לי חברים מבוגרים שהם ספונסרים, וחברות צעירות שמשחקות את המשחק. הם אומרים לי שהם משרתים את האינטרסים אחד של השני. לגברים יש כסף והם נהנים עם בחורה יפה לידם, ואז היא שמה באינסטגרם תמונה עם גבר ומסתירות את הפנים שלו עם אימוג'י".

למה, כי הוא נשוי?
"כי הן לא רוצות שיידעו מי זה. היא תשים תמונה של היד שלה עם שעון רולקס על אוטו פורשה, ומישהי יכתוב לה – 'מה את משוויצה, הרי את שניהם מישהו קנה לך. גם את השעון וגם את האוטו'. אני לא שופטת את הבנות האלה, חלקן באות מבתים שבהם לחיים לא היה מה להציע להן, אבל קשה לי להבין בנות ממשפחות עם מלא כסף והורים מדהימים שעדיין הולכות למקום הזה. זו תרבות מאוד עצובה, אין בה אהבה. הגברים האלה כנראה לא יודעים להתמודד עם אישה אמיתית".

הרתיעה מהצד הזה של הסצנה לא מונעת משי מיקה להתייצב בהרבה מאוד מסיבות. אני פוגשת אותה רגע אחרי שבוע הגאווה, שבו חגגה אצל עופר ניסים. "וואו, מה הלך שם. רק הרמות. אני מתה על החברים הגייז שלי", היא מתרגשת, "לא שתיתי הרבה כי ידעתי שאנחנו נפגשות, אז כנראה הצלת אותי מבוקר נורא ואיום. היום אני אוהבת לצאת ולהשאיר טעם של עוד, מינונים זה חשוב. היו תקופות שהייתי חונקת עם בילויים, ונהניתי, אבל קשה גם לבלות כל הזמן וגם לעבוד וגם להיראות טוב".

צירוף המילים "מסיבות" ו"תל אביב" מזמין תהיות על סמים, אבל בנושא הזה שי מיקה מעדיפה שלא להרחיב. "בעיניי גם אם מישהו עשה הוא לא צריך להגיד, הוא מודל לחיקוי. יש דברים בתעשייה שלא צריך לדבר עליהם. עשית? סתום את הפה".

לפחות תדברי איתי על סטוצים, משהו.
"את לא מבינה כמה ניסיתי לעשות", היא צוחקת, "אבל אני לא מצליחה. אני אומרת 'יאללה, אני אעמיס, אזרוק זין כמו תל אביבית', אבל זה לא הולך. אני רגשית מדי. בפעם היחידה שהיה לי סטוץ הבחור התאהב בי והיינו ביחד שלושה חודשים. זה נגמר כשנכנסתי לאח הגדול".

אחרי ששי מיקה יצאה מבית האח, הדייטים החלו לזרום. היא מדברת עליהם באגביות קארי ברדשואית, אבל לא קשה להבחין בהתרגשות מהבחור שמסתובב לידה בימים אלה, שאת זהותו היא לא רוצה לחשוף. "אני כל כך מפחדת שזה ייגמר או שיהרסו לי, שמראש באתי בחששות. אני מפחדת מהמושג 'אהבה', היה לי חבר שבע שנים וחשבתי שהוא האחד, ובסוף זה לא היה ככה. עכשיו פתאום קורה משהו שונה וזה מפחיד. אפילו לא אמרתי לו עדיין שאני אוהבת אותו, אני תוהה אם אני יכולה להגיד".

לא קל לבקש ממישהו לקחת אחריות על הלב שלך.
"נכון. במיוחד כשיום אחד הוא יכול להגיד לי 'מאמי, לא מתאים לי יותר', איזה פחד. זה כבר לא כמו שהיה פעם. היום אנשים בוגדים, נשואים מתחילים איתי, אני מאבדת את האמון באהבה. אבל אם אני מתגעגעת אליו כשאני לא איתו והוא אליי, כנראה שמשהו עובד טוב".

בא לי להגיד לך שיהיה בסדר, שי שון.
"תראי, אני הבן אדם הכי חזק בעולם ועברתי דברים קשים בחיים, אבל המקום שאני הכי חלשה בו זה אהבה. אני יודעת שאני פגיעה ורגישה שם, וכל הזמן מקווה שלא יעבדו עלי. יהיה לי קשה להתאושש אם זה יקרה. בא לי לספר לך מי הבחור, לשים תמונה שלנו ביחד באינסטגרם שכולם יראו – אבל עוד לא".

חושבים שקל לי, אבל אני לא חיה כמו בריטני

ובתוך כל הסחרחרה הרומנטית, שי מיקה עוברת גם טלטלות נדל"ניות. היא מגיעה אלי ברכבת מבית אחיה בחיפה, שבו היא מתאכסנת זמנית עם אמה. הבית שבו זכתה באח הגדול, בבאר יעקב, אמור להיות מוכן לכניסה בסוף החודש. היא החליטה לרשום את הבית על שם אמא בלה, ואחרי שתראה שהיא מתאקלמת – תחפש לעצמה דירה לשכור בתל אביב. בפועל, מאז שהריאליטי הסתיים ועד היום, היא מגדירה עצמה כ"גולשת ספות". יום אחד היא בדירה אחת, יום שאחריו באחרת.

קראתי שגרת עם הדוגמנית אדל בספלוב. למה זה נגמר?
"הייתה תקופה שגרתי דירה מעליה בבניין בשכונת צמרת, אבל בשכירות נמוכה יחסית כי הדירה הייתה שייכת לאמא של חברה. ממש לא שילמתי 12 אלף שקל שכירות כמו שפרסמו, נראה לך? ואז הכרתי את אדל מהבניין, ומדי פעם ישנתי אצלה על הספה. נהיינו אחת בתחת של השנייה. אנחנו אותו בן אדם, היא הגרסה הלא מרוסנת שלי. אחרי שטסתי עם אמא לתאילנד זה קצת הרחיק בינינו, ועכשיו אני בתקופה לחוצה אז אנחנו נפגשות פחות, אבל אנחנו חברות".

בקיצור, זכית בבית והפכת להומלסית.
"זה מצחיק באמת, עברתי איזה עשר דירות מאז האח הגדול. וגם על הבית שזכיתי בו יש מס מתנה של 420 אלף שקל, אז לקחתי משכנתא ואני משלמת 2,000 שקל בחודש. תראי, זו תקופה קשה, אבל אם לא הייתי זוכה בטח הייתי עובדת בעשר עבודות כדי לפרנס את המשפחה. אז אני לא מתלוננת".

בכלל, כסף מטריד אותה מאוד. היא גדלה למשפחה במעמד בינוני בקצרין, אבל כשהייתה ילדה הסופרמרקט של אביה שלמה ז"ל נסגר, לדבריה בגלל עקיצה עסקית מצד חבר של המשפחה. כששלמה חלה ואמה התפטרה מעבודתה כדי לטפל בו, החיים של שי מיקה ושני אחיה הפכו למאתגרים.

"עברנו לדירות שכורות ובגיל 13 כבר יצאתי לעבודה", היא משחזרת, "מימנתי לבד רישיון נהיגה וטיול לדרום אמריקה, ידעתי שאין מאיפה לתת לי. הבית שלאמא סוף סוף יהיה עכשיו – זה משהו שמאוד חיכינו לו. אני שומעת אנשים סביבי מתלוננים שהם מרוויחים 15 אלף שקל בחודש, והם לא מבינים שמשפחה שלמה מקצרין מרוויחה חצי מזה. פעם הייתי מעירה להם, היום אני שותקת. אני בוחרת את החברה והסטטוס החברתי שלי, יש הוצאות בהתאם, ואני לא יכולה ללכת עם חברות למסיבה ולהרגיש ענייה".

את מרגישה שקט כלכלי היום?
"עדיין לא, אני לא ישנה בשקט בלילה. ברור לי שיום אחד הכל יכול להיגמר, צריך להכות בברזל כשהוא חם. אני אוהבת לעבוד קשה, וגם לפני האח הגדול עבדתי ביחצנות מהבוקר עד הלילה בשביל 5,000 שקל בחודש. אני לא ילדה מתלהבת שזכתה בבית, חושבים שקל לי אבל אני לוקחת המון על עצמי. אני לא חיה כמו בריטני ספירס".

לדבריה, היא קיבלה מעט מאוד פרגון כשיצאה מהבית בנווה אילן. האקורד הצורם שבו הסתיימה העונה עם עזיבתו של שי חי, והבקשה שלו מ"צבא האמת" להצביע לה כמחאה, השאירו את שי מיקה במצב קצת מוזר. "עשיתי שלושה קמפיינים גדולים כשיצאתי והרגשתי שמזלזלים בי. בראיונות שאלו אותי 'מה עוד את עושה?'. מה רציתם, שאני אקיא דם? מבחינתי זה היה אחלה וטוב. אחר כך הגיעו הופעות חנוכה, עשיתי תפקיד קטן בסרט 'הסוסיתא של הרצל' של שלומי אלקבץ שעוד לא יצא, ומדי פעם אני עושה צילומים. יש בזה כסף ואני צריכה לפרנס. קשה לי להגיד לא כשמצילום אחד באינסטגרם אני מרוויחה את מה שאח שלי עושה במשכורת חודשית".

במקביל, התרגלנו לראות אותך בהשקות, אולי קצת יותר מדי.
"לרובן הייתי הולכת כי לא היה לי נעים, כי מישהו שאני מכירה ביקש, ולא כי שילמו לי. השקות ואינסטגרם וכאלה זה אזור אפור. אם את עושה יותר מדי אז את הופכת להיות זולה, והמחיר שלך יורד. הייתה תקופה שחשבו שאני בכל חור, ובסוף הבנתי שאני צריכה גם לחשוב על עצמי".

מה היחסים שלך עם שי חי היום?
"אין לי זמן לחברים מהאח הגדול, אבל אני ממש סבבה איתו ועם תני. הלכתי לפתיחה של בית הספר שלו לאמנויות לחימה, ואני גם מכירה אנשים מ'צבא האמת' ואומרת שלום. יש לי מודעות עצמית גדולה, ואני יודעת שבחרו בי כי לא רצו שאחרים יזכו, אבל אני מרגישה שהזכייה שלי בתוכנית הייתה התערבות משמיים. אני אסירת תודה על זה, ועל שלט הכניסה לבית החדש אכתוב 'כאן גרים בכיף משפחת יפרח והאסמסים'".

את ודודו כהן מעפולה הייתם חברים טובים בבית, מה עכשיו?
"בשיא הכנות – אני מאוד אוהבת את דודו, הוא חלק מהנשמה שלי, אבל הוא דורש המון תשומת לב. כשאמא שלו נפטרה מסרטן לפני חצי שנה, הרגשתי שאם אני לא יכולה לתת לו מעצמי באמת, להיות שם ולחזק אותו, אז אני לא אהיה. גם אבא שלי מת, ואני עדיין משקמת את המשפחה שלי ולומדת לחיות בתוך האבל. אני לא יכולה להתמודד עם זה עכשיו".

אם ייקחו אותי לעוד קמפיינים יעשו לי פוטושופ של החיים

כשהיא הסתובבה לצדו של דודו כהן, שי מיקה הייתה אחד האנשים הכי תזזיתיים וחייכנים בתולדות בית האח. היא לא הסתירה את רצונה לעשות משהו עם האנרגיות האלה, דיברה בהתלהבות על השאיפה להנחות בערוץ הילדים, וגם זימרה מדי פעם וחשבה על קריירה מוזיקלית. ככל שהתקדמה העונה זמן המסך שקיבלה הצטמצם, מה שהפך את הזכייה שלה למפתיעה, ושמענו פחות על החלומות האלה. עכשיו היא תנסה להגשים לפחות אחד מהם.

"להיות זמרת" הוא דוקו-ריאליטי שעוקב אחר חמש מפורסמות, כולל אביבה תבורי ושרון פרי, בדרכן לסינגל ראשון. "אני שרה מגיל מאוד צעיר בעקבות אבא שלי. הוא היה שר בבית הכנסת וכולם מאוד התרגשו מהקול שלו", היא נזכרת, "אני תמיד אומרת שהשירה שלו זה מה שהכי יחסר לי כשאלך בחופה. כנערה הייתי בלהקת 'צעירי הגולן', אבל אחר כך הפסקתי. האקס שלי לא אהב שאני שרה, כל הזמן היו משתיקים אותי, אז ויתרתי. אחרי הזכייה באח חזרתי לזה וכבר היה שיר מוכן, ידעתי שאני יכולה להוציא אותו מהר ולהצליח, אבל הייתה לי אינטואיציה שזה פזיז מדי. לא הרגשתי בשלה. ואז הגיעו אלי מ'להיות זמרת', וזה הרבה יותר התאים. אני לא מרגישה שאני זמרת עדיין, והתכנית היא על התהליך והדרך שאני עוברת".

ויש עוד נושא שתופס משקל לא קטן כשמדברים על שי מיקה, תרתי משמע. השהות שלה בבית האח לוותה בעיסוק מתמיד, ומכוער לעתים קרובות, בקילוגרמים שנוספו לגופה. "עליתי שם שבעה קילו שאני עדיין נלחמת להוריד. כל החיים עסקתי בספורט, התאמנתי ושיחקתי טניס, לא התאמצתי להיות רזה. אבל באח הגדול, בכל פעם שהייתי מבואסת, הייתי אוכלת לחם עם נוטלה. יש אנשים שכשהם עצובים הם אוכלים, ואני מאלה. עכשיו אני בתקופה טובה אז זה לא קורה לי".

לדבריה היא לא יודעת כמה היא שוקלת כרגע, או מה מידת המכנסיים שלה ("אני תמיד גם ככה הולכת עם גזרת בויפרנד"). אף על פי שהיא שואפת לרזות עוד, יש לה לא מעט ביקורת על היחס לעניין. "אני יודעת שאני לא נראית כמו דוגמנית עכשיו, כן? וזה הכי עצוב. אומרים לי 'את לא דוגמנית, את פרזנטורית'. בכלל לא בטוח שייקחו אותי לעוד קמפיינים, ואם כן – אז יעשו לי פוטושופ של החיים. מי שאומר אחרת בתעשייה הזאת הוא שקרן. זה מתחיל מהמעצב, וממשיך לצלם ולכולם. וכל הדוגמניות שמדברות על לאכול בריא? הן מרעיבות את עצמן והן בולימיות ואנורקסיות. במקום דיאטה הן צריכות דיאטת השמנה".

איך נדע שאת לא אחת מהן?
"באמת שאני לא. הפסקתי לאכול לחם ותפוחי אדמה, כי גיליתי שאני משמינה מהם ושזה לא טוב לי, אבל אוכל זאת אחת מהנאות החיים ואני לא מוותרת על עליה. אני עדיין אוכלת ממתקים, וגלידה אני אוכלת פעמיים ביום. הכי טוב יהיה אם נהפוך את התחת הגדול לאופנתי בארץ, כמו שהקרדשיאנס עשו".

העיסוק במשקל שלך כשיצאת מהבית העליב אותך?
"מאוד. קראו לי בטוקבקים שמנה, רגליים של כדורגלן, מגעילה. הצלמים של האירועים לא עוזרים, תמיד יבחרו את התמונה הכי מזעזעת שלך. פעם פרסמו תמונות איומות שלי בבגד ים, אני בכלל לא נראית ככה ועשו לי לינץ' כאילו הרגתי מישהו. עזבי, התעשייה הזאת מסריחה ולא שווה שאני ארעיב את עצמי בשבילה".

תגידי, את לא מתגעגעת לפעמים להיות הילדה התמימה ההיא מקצרין?
"התמימות נהרסה לי בגיל 15", היא אומרת, ומתייחסת לגיל שבו הייתה כשתאיר ראדה נרצחה, "אבל אני שמחה על מה שהכרתי בתל אביב, גם על הצדדים האפלים. בצפון החברות שלי כבר נשואות עם ילדים, וזה מגניב, אבל הן לא ראו המון דברים שאני ראיתי. יש בנות שהגיעו לכאן וחזרו הביתה בריצה, אני קפצתי למים העמוקים והתחלתי לשחות. באתי ילדה עם ראסטות בשיער שלא מבינה כלום, והחלטתי להצליח, ולא האמינו לי שזה יקרה – והנה, עשיתי את זה".

"להיות זמרת" ישודר בערוץ 24 מיום שלישי הקרוב, 20.6, ב-18:00

צילום: ערן לוי | איפור שיער וסטיילינג: גילי אלגבי | מוצרי איפור: בובי בראון | מוצרי שיער: לייבל m | תכשיטים: פדני | ז'קט: ים יגודייב, בגד גוף שחור: וייב, שמלה, כובע וחולצה אדומה: H&M, מחטב: טריומף, חולצה לבנה: פילה, ז'קט ועליונית לבנים: קסטרו, מכנסיים ורודים: פומה, פאוץ': Supreme