"אינסקיור" היא לא סדרה מושלמת, וטוב שכך: כשיוצרת אפרו-אמריקנית מרשה לעצמה לחטוא בבינוניות, זה סימן שהשוויון בדרך. הפרק הזה הזכיר לנו שאיסה נהדרת, לורנס זאב בעור כבש וחיי הרווקות הם ביב שופכין של חוויות מתוקות-מרירות. בעיקר מרירות.
עד כה, שלושת פרקי העונה השנייה ממשיכים להבהיר: ראינו את זה כבר, בערך. הסדרה הזאת בנויה נכון, מופקת היטב ומשוחקת בסדר גמור, גם הסטיילינג הורס, אבל היא לא ממש מספקת רגעים מכוננים יוצאי דופן או מאופיינת בטכניקת סיפר נועזת, מלבד הבלחות הראפ של איסה מול הראי. זו עוד דרמה קומית על מערכות יחסים של דור ה-Y, רק שהמוענת היא אשה אפרו-אמריקנית, ואת זה עוד לא ממש ראינו. לאורך השנים פגשנו בכל מיני סדרות דמויות משנה שחורות, וגם הייתה התייחסות חברתית לסוגיות של גזע, אבל סדרה שלמה? סתם על חיים של אנשים בלי עוואנטות? זו כנראה הפעם הראשונה - לפחות ברשת ענקית כמו HBO - ולכן אני משכנעת את עצמי בכל פעם מחדש שזה מספיק.
הפרק הזה הפתיע לטובה בסצנת כישלון האוננות המצחיקה של איסה ותמונת המראה המעולה לאיך אנשים לבנים נראים כשהם צופים בסדרה על אנשים שחורים, אבל עכשיו אני לא רוצה לדבר על פרק 3 בכללי, אני רוצה לדבר על מה שקרה לטשה.
מה ג'רי מגווייר עכשיו
בשנת 1996 יצא לאקרנים "ג'רי מגוויר", סרט סביר מינוס עם שני שחקנים שהפכו תוך מספר שנים למאוסים ביותר בהוליווד. הוא גרף הצלחה מסחרית בלתי מבוטלת, וכלל סצינה מפורסמת שתבעה ביטוי בשם "Shoplift the Pooty". המשמעות של הביטוי הזה היא תיאור של סיטואציה בה גבר נחמד לילד או לילדה של אם חד הורית במטרה לשכב איתה. אחרי זמן מה וגלגולי אדפטציות שונות, הביטוי הפך שגור בקהילות מסוימות גם כדי לתאר מניפולציות אחרות שמפעילים גברים על נשים כדי לנצל אותן מינית.
המניפולציה מופעלת באופן משעשע או מזעזע – תלוי איזה צד שואלים. רובכן (ורובכם) כבר מבינים לאן אני חותרת, אבל עבור בנות (וברי) המזל שלא, זה הולך בדרך כלל ככה: את מכירה בחור ואתם יוצאים לדייט אחד או שניים או שישה, ובין אם הצהרת מראש שאת מחפשת קשר רציני והוא הינהן "כן בטח גם אני", או שאפילו לא הספקת לבסס בכלל מה דעתך עליו, רגע אחרי שאתם שוכבים הוא מתנדף. למה? ככה. לחברים שלו הוא מספר שלא הלך ביניכם אבל לפחות הוא הגניב זיון. זה shoplift: להיות נייס גאי במסווה תוך כדי חתירה לניצול. הוא רצה ממך סקס ויכול להיות שגם את רצית סקס, אבל גם רצית שהוא יתייחס אליך, נו, איך קוראים לזה? אה. כמו לבן אדם. בכבוד.
אז בחזרה לפרק הזה - דמות המשנה האהובה עלי העונה, טשה, עוברת shoplift על ידי לורנס. הסתמיות שבה הוצגה סיטואציית הפרידה ביניהם רק חידדה עד כמה מדובר בתופעה מוכרת שנשים נאלצו להתרגל אליה כחלק מדייטינג עם גברים. זה לא היה המניפסט הפמיניסטי של פרק 3 בעונה האחרונה של "גירלז", מבודד מהעלילה ומעורר שיחות מסדרון צוננות. היה משהו כמעט מנומנם בהצגה הזאת, אולי כמו שהתרגלנו אליה גם בחיים.
איסה:1, לורנס: 0
מעניין לבחון את תנועת הנרטיב של איסה ולורנס, פרודים טריים שמחפשים אחר ההרפתקה הבאה בקרב בני המין השני. אין עוררין על כך שתהליכי דייטינג וקז'ואל סקס מתאפיינים לא פעם במשחק של שני הצדדים ביודעין. כך, כשאיסה דופקת על דלתו של השכן שלה בתואנה ששכח אצלה את המטען, גם היא וגם הוא (כך אנו מגלים בסוף) יודעים שהמטען הוא רק תירוץ. הם משתפים פעולה עם השקר הזה כדי להתקרב, בהיעדר מכנה משותף אחר. איסה הייתה יכולה להתדפק על דלתו ולהגיד: "שומע? נגמרו לי הבטריות לוויברטור, רוצה להזדיין?", אבל תודו שזה היה הרבה פחות חינני. אז המשחק הוא הדדי וזה בסדר, אפילו שהמפגש האינטימי לא מתגלה כלהיט.
אבל כשלורנס נוטש את טשה באמצע האירוע המשפחתי, מתחמק ממנה, משקר לה ולבסוף אומר לה בטלפון שהוא לא בקטע רציני - הוא מפר את חוקי המשחק. למעשה, זה כבר לא משחק, זה shoplift. טשה אומרת לו את זה באופן מאד ברור בטלפון: ידעתי שאתה לא מחפש משהו רציני, אז למה התנהגת כאילו אתה כן? ובבת אחת, אם אי פעם חיבבתם את לורנס (לא שהייתה לכם סיבה טובה כל כך), תדמית הבחור הטוב שלו נסדקת ואנחנו מבינים שבמשך שלושה פרקים הוא משך את טשה בחוסר כנות אל האבדון של הקשר שלהם. לורנס היקר, אם אתה לא מעוניין בקשר עם בחורה, מוטב לך לא לישון אצלה בבית כל לילה ובטח שלא להגיע למפגש של המשפחה שלה שמצפה לבואך. וכדאי שתתנהג יפה בפרק הבא אחרת אני עושה עליך חרם. תודה.
"לא בטוחה" משודרת ב-HOT, yes וסלקום TV