תרבות
סוזן סרנדון בפרסי SAG (צילום: Shutterstock ,shutterstock)
צילום: Shutterstock

איי לאב סוזן

אחרי ארבעה עשורים כאייקון קולנועי, סוזן סרנדון סוף סוף נותנת צ'אנס למסך הקטן וכשמאחוריה תפקיד בולט ב"אויבות: בטי וג'ואן" - היא מצטרפת לעונה החדשה של "ריי דונובן". בראיון מיוחד לרגל עלייתה, היא פותחת על המחסור בייצוג נשי הולם בהוליווד, הסיבה שבגללה לא בחרה בהילארי והמועמדות הטרייה לאמי ("אם אזכה, אני אחתוך את הפסל לשניים ואביא חצי לג'סיקה")

איתמר רונאל | mako | פורסם 18:02 10.08.17 

שנה גודל אות

הכוכבות הוותיקות של הוליווד ממשיכות לכבוש את המסך הקטן. לאחר הופעתה המחשמלת בתפקיד בטי דייויס בסדרה "אויבות: בטי וג'ואן", סוזן סרנדון חוזרת פעם נוספת למסך הקטן. השחקנית זוכת האוסקר משתתפת בעונה החמישית והחדשה של "ריי דונובן" (ב-yesVOD בימי ב', וב-yes Oh  בימי ג') בתפקיד סאם ווינסלו, מנהלת אולפן קשוחה ומניפולטיבית, ששוכרת את שירותיו של דונובן - "פותר בעיות" של האצולה ההוליוודית, שמתפלש בבוץ אליו שוקעים לקוחותיו ומציל אותם מהצרות שיצרו לעצמם. תקופה לא כל כך נוחה עבורו, אגב, שכן בעונה החדשה (אזהרת ספוילר לפניכם) הוא נאלץ להתמודד עם מותה של אשתו אבי, בעודו ממשיך בעבודתו המלוכלכת.

סרנדון הצטרפה לקאסט הנוצץ, שכולל גם את השחקן הוותיק ג'ון ווייט, וממש כמו עם בטי דיוויס ב"אויבות" - היא שוב נקראת לדגל כדי לגלם אישה גדולה מהחיים. דמותה של סאם ווינסלו מופיעה רק בסצנה אחת בפרק הראשון, אך מרגע הופעתה על המסך ברור שמדובר באישה חד פעמית – מנהלת אולפן שפילסה את דרכה לפסגה, צברה אינספור אויבים ומחזיקה אריה מפוחלץ בסלון ביתה. בשיחת טלפון טרנס-אטלנטית, סרנדון רומזת כי דמותה עוד תהיה מעורבת בשלל מעללים מפוקפקים. "אפשר רק לקוות שהיא עושה דברים איומים ולא חוקיים, אחרת מה הכיף?". 

נראה שכולם מפחדים ממנה.

"כן, הם צריכים מאוד לפחד".

למה ניתן לצפות ממנה בהמשך העונה?

"אני חושבת שמה שיהיה מעניין תהיה מערכת היחסים שלה עם ריי, איך הם מתחברים ומה הם מציעים אחד לשנייה. זה לא קשור לזה שהיא ראש אולפן סרטים, זה קשור לחיבורים יותר אפלים ומעניינים. לסאם הייתה טרגדיה אישית שקשורה לבת שלה, וגם ריי עבר דבר נוראי (המוות של אשתו אבי - א"ר). אז אני חושבת שהם נפגשים שם. נראה לי ששניהם אאוטסיידרים, לשניהם יש הרבה אשמה, לשניהם יש סודות. כל אשה שמחזיקה אריה מפוחלץ ענקי בסלון שלה - אתה חייב לתהות בקשר אליה".

את משחקת אשה מאוד חזקה - גם ב"ריי דונובן" וגם ב"אויבות: בטי וג'ואן". את חושבת שיש קשר בין שתי הדמויות?

"בטי דיוויס היא שונה. כל הקטע של בטי דיוויס זה ישירות וכנות, אין שום דבר פאסיב-אגרסיב או מניפולטיבי. היא תגיד לך בדיוק מה הולך ומה היא רוצה, וזה הכוח שלה. אני חושבת שסאם, בתור ראש אולפן ובתור מישהי שהייתה צריכה לטפס בכוחות עצמה לפסגה, היא הרבה יותר שחקנית שחמט והיא מודעת לתמונה הגדולה. היא שומרת את הרגשות שלה ואת הכוונות שלה מאוד קרוב לחזה, וזה מה שהופך אותה למעניינת. אז הן שונות בדרך שהן ניגשות לדברים. מה שכן, שתיהן חזקות אבל גם מאוד שבריריות".

סוזן סרנדון מתוך ריי דונובן (צילום: באדיבות yes ,יחסי ציבור)
"הם צריכים מאוד לפחד ממנה". סרנדון בתפקיד ווינסלו
|
צילום: באדיבות yes

דיברת על העבודה עם ליב שרייבר, זה גם משהו שמשך אותך להשתתף בסדרה?

"כן, בהחלט. אני מכירה את ליב בגלל שהוא ניו יורקי ואני חברה של האקסית שלו נעמי (ווטס - א"ר), אז הייתי בסביבתו הרבה ואני כמובן מעריכה מאוד את העבודה שלו. זה מאוד מאוד קשה לעשות את מה שהוא עושה (בתפקיד ריי דונובן - א"ר), כמעט בלי לדבר. להיות כל כך מעניין וכל כך כריזמטי ובקושי להגיד מילה, זה לא פשוט לעשייה".

 

מהמסך הגדול לקטן - ובחזרה

סרנדון, היום כבר בת 70, אמנם מוכרת לרובנו כאחת מהכוכבות ההוליוודיות המוערכות בעולם. מאחוריה כמעט ארבעה עשורים של עשייה קולנועית - מ"מופע האימים של רוקי" (1975), דרך "תלמה ולואיז" (1991) ועד "החתונה הגדולה" (2013), אך במקביל גם שמרה על מערכת יחסים פתוחה עם המסך הקטן. באמתחתה הופעות אורח ב"חברים" ו"מלקולם באמצע" (עליהן אף הייתה מועמדת לפרס האמי), ובשנה החולפת אף זכינו לראות אותה, כאמור, ב"אויבות" של ריאן מרפי ("גלי", "אימה אמריקאית") לצד ג'סיקה לאנג. 

אמנם המעבר של כוכבות קולנוע לטלוויזיה הפך להיות טרנדי בשנים האחרונות - ר"ע "שקרים קטנים גדולים", "דיאטת סנטה קלריטה", "ג'יפסי" ועוד - אך לדברי סרנדון, היא עוד מתרגלת לשינויים שהמעבר בין שני המסכים מגלם בתוכו, ועוד ל"ריי דונובן" - סדרה מרובת עונות.

"לא היה לי מושג לאן זה הולך, בגלל שהכותבים והמפיקים יוצרים מתוך מה שהם רואים מולם. יש להם רעיון כללי ואז הם ממשיכים משם. זה ההבדל בין טלוויזיה לקולנוע. בסרט אתה יודע לאן אתה הולך, ובטלוויזיה זה במידה מסיומת 'יציאה למים לא מוכרים'. אתה צריך לתת אמון, לקפוץ אל הלא נודע ופשוט להיפתח וללכת על זה. ליב חי ככה כל העונות האלה והוא אחד מהשחקנים האלה – עבדתי עם כמה מהם, שון פן, טים רובינס, ג'ון טורטורו - שלמרות שהם שחקנים, הם מסתכלים על הדברים שהם עושים מנקודת מבט של במאי. אז ליב שואל הרבה שאלות ומשתף פעולה עם היוצרים בצורה שהופכת את הסדרה לטובה יותר. הוא לא רק עסוק בתפקיד שלו, וזה תמיד ממש נפלא".

בסצנה בפרק הראשון, סאם דיברה על הפחד להיזרק הצדה, להיות מושלכת החוצה - עוד נקודת השקה ל"אויבות". את חושבת שלנשים בהוליווד יש בעיה להתבגר, או להזדקן, ולהמשיך לקבל תפקידים?

"אני חושבת שהאייג'יזם (אפליה על רקע גיל - א"ר) בהוליווד הוא הרבה יותר ניכר אצל נשים מאשר אצל גברים. גברים נחשבים מלאי און ויש להם בנות זוג ורעיות שהן חצי מהגיל שלהם, כך זה מוצג באופן מסורתי על המסך. ונשים נחשבות.. אני לא יודעת, זה מעורר כעס אם הן ממשיכות להיות פעילות מינית אחרי גיל 35, אז יש את הדעות הקדומות האלו".

סוזן סרנדון מתוך ריי דונובן (צילום: באדיבות yes ,יחסי ציבור)
"מסתכל על דברים מנקודת מבט של במאי". עם שרייבר, מתוך "ריי דונובן"
|
צילום: באדיבות yes

ואת חושבת שהמצב הזה יכול להשתנות?

"אני חושבת שעכשיו יש תזוזה של מערך הכוחות ויש יותר נשים שיכולות לתת אור ירוק לפרויקטים, ויש יותר ראשות אולפנים שהן נשים, יותר מפיקות שהן נשים. חצי מהפרקים של 'אויבות' בוימו על ידי נשים. כל הארבעה-חמישה סרטים האחרונים שלי בוימו על ידי נשים ואני הולכת עכשיו לעשות עוד סרט שיבוים על ידי אישה. זה ממש לא 50/50 אבל חלק מהעבודות שנשים עושות עולות בעיני בהרבה על העבודות שגברים עושים. אז אני פחות מתייחסת לכמות אלא יותר לאיכות".

אז יש מקום לאופטימיות?

"יש לנו הרבה להשלים בתחום של העצמת מיעוטים, אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר ולהיפטר מכל ה'איזמים' – אייג'יזם, שוביניזם הומופוביה. יש לנו הרבה עבודה לעשות. אבל אני חושבת שרק העובדה שאנחנו מנהלים את השיחות האלה מראה שאנשים מתמודדים הבעיה הזאת. לדעתי זה משהו שפשוט נבע ממחסור בדימיון – הדרך שבה הם (אולפני הסרטים - א"ר) מלהקים נשים ותופסים נשים. אבל אני חושבת שיש כל מיני דברים טובים שקורים עכשיו. אני תמיד האופטימית".

את חושבת שיש שינוי חיובי בהוליווד מהבחינה הזאת? יותר ייצוגים מורכבים של נשים?

"אני לא חושבת שזה נכון באולפני הסרטים, זה נכון בטלוויזיה. לנשים תמיד היתה הזדמנות לעשות דברים מעניינים יותר במסך הקטן מאשר במסך הגדול. ועכשיו יש כל כך הרבה פלטפורמות מעניינות בשביל נשים. את לא חייבת לפנות לכל קהלי היעד, אז אפשר להיות הרבה יותר ספציפיים, ושיהיה לך חזון ספציפי. במקום סרטים שנתפרים כדי לנסות למצוא חן בעיני קהל רחב יותר, ולא יוצאים טוב. רוב הוליווד עסוקה בלהוציא את סרטי גיבורי העל הגדולים האלה, והרבה מהפרויקטים היותר מעניינים נמצאים בטלוויזיה, בסרטים קטנים ובפלטפורמות אחרות".

"אויבות: בטי וג'ואן": טריילר (צילום: yes ,באדיבות yes)
תחתוך את הפסל לשניים ותביא חצי לג'סיקה. עם לאנג ב"אויבוץת"
|
צילום: yes

למה את חושבת שיש תכנים מעניינים יותר בטלוויזיה?

"המנהלים בטלוויזיה הרבה יותר אמיצים מהמנהלים באולפני הסרטים, כשאני מתכוונת לדברים שהם מוכנים לקחת עליהם סיכון".

את וג'סיקה לאנג גילמתם שחקניות יריבות בסדרה "אויבות: בטי וג'ואן" ועכשיו שתיכן מועמדות לאמי (בקטגוריית השחקנית הראשית במיני-סדרה), יש תחרות ביניכן?

"אני חושבת שיש מועמדות נוספות שעשו הופעות מדהימות בקטגוריה הזאת. אז אין לי מושג מה יהיה עם זה. אני חושבת שלניקול קידמן הייתה דמות מדהימה (בסדרה "שקרים קטנים גדולים" - א"ר) והיא עשתה עבודה מעולה ועוצמתית, וכך גם ריס וויתרספון (גם ב"שקרים קטנים גדולים" - א"ר). זאת קטגוריה עמוסה בכישרון השנה, אז אין לי מושג מה יקרה. אם אני אזכה, אני בהחלט אחתוך את הפסל לשניים ואביא חצי לג'סיקה".

"לא כל אישה חייבת לתמוך בכל אישה אחרת"

בבחירות לנשיאות בארה"ב, סרנדון תמכה במועמד הדמוקרטי ברני סנדרס, ולא חסכה ביקורת מהילרי קלינטון, שנתפסה בעיני תומכי סנדרס כמייצגת של הממסד הישן והמסואב. סרנדון ביקרה את קלינטון על פזילתה למרכז בנושאי איכות סביבה וצדק חברתי, ובעיקר על קשריה הענפים עם האליטה הכלכלית בוול סטריט. לאחר ניצחון טראמפ, סרנדון ספגה ביקורת רבה על כך שלא תמכה באשה הראשונה שהייתה מועמדת לנשיאות ארה"ב. כשנשאלה על השיח הפוליטי סביב נשים באמריקה, היא לא פספסה את ההזדמנות לעקוץ את מבקריה ולעמוד מאחורי עמדתה בזמן הבחירות.

נראה שבניגוד להתקדמות שנעשית בטלוויזיה, בנוף הפוליטי זאת הייתה שנה קשה לנשים. את חושבת שנשים יותר מותקפות מגברים בשיח הפוליטי?

"אני לא חושבת שזה נכון. זה קל להגיד שנשים מותקפות בגלל סקסיזם בפוליטיקה, אבל זה לא נכון, הן מותקפות בגלל מדיניות. העובדה שאתה לא יכול לבקר אישה שמתמודדת לתפקיד ציבורי בהתבסס על הבחירות הפוליטיות שעשתה בעברה, והמדיניות שלה - אני חושבת שזה סקסיזם. המחשבה שכל אישה צריכה לתמוך בכל אישה, אחרת את לא נחשבת פמיניסטית - זה הדבר הכי מעליב לנשים. יש ביקורת על נשים שנעשתה בגלל מדיניות והעמדה שלהן בנושאים כמו הסביבה וביטוח בריאות אוניברסלי, שכר מינימום וקשרים לוול סטריט – וההתקפות על העמדות האלה אחר כך נקראות סקסיזם. אני חושבת שזה ממש משפיל לנשים. כי זה לא סקסיזם, נשים צריכות להיות מסוגלות להצביע לפי מערכות האמונה האישיות שלהן ומה שחשוב להן. ואם היא לא מייצגת את זה, לא צריך לבקש מהן לחגוג את האישה הזאת רק בגלל שהיא אישה".

mako תרבות בפייסבוק