אין לי מושג למה אף אחד לא צפה בראיון של שרה נתניהו בערוץ 20 ביום שלישי. הרי אנחנו אובססיביים לגבי שרה. מרותקים, מהופנטים, מעוניינים, משתוקקים, ננצל כל הזדמנות שתיקרה בדרכנו על מנת לבחון מה היא לבשה ואמרה ולספור לה צחקוקים ולנתח כל תנועה קטנה כמומחי שפת גוף מטעם עצמנו. ברור ששלושים ושש דקות שלה, מול שמעון ריקלין וטל מאיר, הם אירוע שאסור לפספס. אבל לא. איש לא הגיע (או שכולם העדיפו להסתפק בצפייה ברגעים נבחרים מהראיון בפייסבוק) שממת 1.2% רייטינג ואפילו לא הייתה הדחה ממול באותה השעה. רק שני מנחים נחושים שתקפו אותה בשאלות קשות שככל הנראה נוסחו על ידי צוות הביוטי שלה במסמך סודי שאושר על ידי ז'אן כהן. "איך נראה יום בחיי אשת ראש הממשלה?" "מאיפה הדרייב הזה להמשיך לבוא, לקום בבוקר לעבודה ולחזור הביתה, מאיפה זה נובע?". וכמובן "כאמא, באיזה מקום זה פוגש אותך?" תהיה נוקבת, נעדרת ההתרפסות היבבנית שאפשר למצוא בתחקירי חנף כמו "מי רצח את מירה פלד?".

הראיון הזה, שאריות מיום האישה (אם כי נראה, לעתים, כמו מופע מרכזי בחודש הפאסיב אגרסיב הבינלאומי) השאיר אותנו עם כמה שאלות שננסה לענות עליהן:

האם היחס של התקשורת כלפי שרה נתניהו באמת מוטה וסקסיסטי כמו שהיא טוענת? בגדול, כן. שרה צודקת. התקשורת לא אוהבת אותה והרבה פעמים הביקורת עליה מקבלת מאפיינים מיזוגניים, קצת כמו התגובות לענבל אור. זה תמיד הבגדים והבזבוזים, כל מה שבאמת רלבנטי קצת פחות מעניין. עקיצות לגבי השמלות של נתניהו או התמקדות במהפכים האופנתיים שעברה הם דוגמה מובהקת, אבל אזורי התכשיטים והשמפניות הוורודות הם לא פחות סקסיסטיים, נופלים לתבנית נשות הרודנים והופכים, בחלוף השנים, לפולקלור על ארונות מלאי נעליים והתקפי זעם על עוזרות בית. 

"זה משהו נורא סקסיסטי", היא אומרת, "אם ראש הממשלה היה אישה לא היו עושים דבר כזה לבעלה, תמיד החיצים נורא שבלונים... נרטיבים שאוהבים להכפיף אותם לנשים, האישה ההיסטרית שצועקת ושמתערבת, דברים שלא קשורים אליי". אין לי מושג אם הדברים באמת לא קשורים לגברת נתניהו, אבל אין ספק שהרשעות פורצת הרבה יותר בקלות כשזה מגיע אליה. גם ממני. גם המשפט "הם רוצים להפיל את בעלי ואני בובת הוודו, אני הכלי" לא רחוק מהמציאות. השמאל משתמש בשרה כדי להפיל את ביבי, אבל לפעמים נדמה שגם ביבי משתמש בשרה כדי להסיט אש מעצמו. מה שלא יהיה, היא באמצע. העוינות והמתח שלה מובנים, גם הרצון להישאר במגרש הביתי ונטול הרייטינג של ערוץ 20.

מירי רגב ושרה נתניהו בשבוע האופנה  (צילום: אמיר מאירי)
הגוון של האביב|צילום: אמיר מאירי

ומצד שני, נתניהו גם הפכה לקאלט. היא חובקה בשבוע האופנה והפכה, עם הזמן, אפילו לסוג של גיי אייקון (פסיכדלי ואפל ואדג'י, אבל גיי אייקון) כמו מירי רגב וניקול ראידמן. נתניהו צריכה לצאת יותר, עם הפמליה והאטיטיוד, היא צריכה להגיע למקומות בלתי צפויים ופחות פוליטיים כמו השקות או המידברן. כולם ירימו לה, היא תגלה שגם העוכר הכי גדול בסך הכל רוצה איתה סלפי, שלפני ששונאים אותה כי היא שרה נתניהו, אוהבים אותה כי היא סלב.  

האם שרה נתניהו היא פסיכולוגית? יכול להיות שפספסתם את זה, אחרי הכל המילה על הטיותיה נאמרה רק 16 פעמים במהלך הראיון (פעמים שנספרו, לפחות), אבל נתניהו היא פסיכולוגית שעובדת בשירות הציבורי ובגלל זה משתמשת בביטויים כמו "מנגנוני הגנה". שרה מדברת על הסמכתה המקצועית כל כך הרבה, שיש כאלה שמייחסים לה את פיתוחו של המודל הסטרוקטורלי. השמועה אומרת שמלניה טראמפ בכלל לא יודעת שהיא היא רעייתו של ביבי אבל קבעה לה סשן שבועי עם ברון. בטוויטר מדווחים שאחרי הראיון היא פתרה לריקלין תסביך אב.

האם שרה נתניהו היא קרבן? היא חושבת שכן. היא טוענת שארגוני הנשים צריכים לזעוק על העוול שנעשה לה ("הם קול נורא שקט כשזה מגיע אליי"), וגם ארגוני הילדים, כי "הייתה אכזריות נורא גדולה כלפי הילד שלי כשהיה בן חמש, התפלאנו איך כל ארגוני זכויות הילד לא התעוררו כשילד בן חמש עשו עליו חרצופים". בנוסף היא אומרת - "מאוד קשה לפתח מנגנוני הגנה נגד תקשורת כל כך רעה, כשיש כל כך הרבה רשע", וגם -"זה לא ביקורת זה מסע ציד, ביקורת אני מוכנה לקבל"
עכשיו, כמו שכבר הסכמנו, התקשורת חובטת בשרה ללא הרף. אבל היא לא קרבן. טובה קררו היא קרבן, לא שרה נתניהו. נתניהו היא אישה עם המון כח, השפעה, משאבים ואפשרות לנתב את המשאבים האלה למקומות חשובים. לארגוני זכויות הנשים והילדים יש מספיק עבודה, לא חסרים קרבנות אמיתיים לפעול למענם, נתניהו היא לא אחד מהם.

האם שרה נתניהו פמיניסטית? שאלה מעניינת. מעבר לתדמיתה כאישה שמנהלת את העניינים מאחורי הקלעים, היא גם טוענת שהיה חשוב לה לשמור על זהותה העצמאית כאשת קריירה ופסיכולוגית ילדים ושצריך להילחם בפערי השכר בין נשים לגברים. היא בעד סיוע לנשים עובדות שמגדלות ילדים, מעריצה חיילות ואומרת "אני מאחלת לנשות ישראל שיעשו את מה שהן רוצות באמת. ואם מישהי רוצה להיות אמא ולא בהכרח רוצה קריירה בחוץ  אז אסור להתבייש בזה". היא גם אומרת שאימהות זה תפקיד לא מוערך דיו למרות שהוא הכי חשוב ("להיות איתם, לשמוע, לספר, לפרק את התיק מהצבא עם הבגדים הרטובים" איזה תיק עם בגדים רטובים היא פרקה בעצמה? ולמה הבגדים של אבנר רטובים?). אז כן, כמו שביבי מעיד על עצמו, היא די פמיניסטית. היא יכולה להיות יותר פמיניסטית אם תתבטא גם בנושאים פחות רכים כמו הטרדות מיניות, חד הוריות ונשים בזנות, אבל זאת התחלה.   

האם לשרה נתניהו יש וואטסאפ ואם כן איך מצטרפים לקבוצה איתה? שרה סיפרה בראיון ש"יש לי כמה חברות טובות, אנחנו עדיין חברות מאל על, היינו קבוצה של דיילות, יש לנו קבוצה באס אם אס ואנחנו תמיד שואלות מתי ניפגש? מתי יהיה לנו זמן לכוס קפה?". כפסיכולוגית היינו מצפים ממנה לדעת שכשאומרים "ניפגש לקפה" לא באמת מתכוונים שזה אי פעם יקרה.  בהנחה וב"קבוצה בס אם אס" היא מתכוונת לוואטסאפ, נותר רק לנסות לנחש איך קוראים לקבוצת דיילות העבר ואצל כמה מהן היא נמצאת בהשתק. ניחושים: "קוויקי בניו יורק", "טרמינל 3", "אייר פורס 1", "עם היפות בנתב"ג".