תככים, מזימות וארוס בדיוני: "הרוזנת מאריצה" עושה את ישראל

אחרי ביקורים בלתי נשכחים וקבלת פנים חמה במיוחד מצד הקהל הישראלי, התיאטרון של בית האופרטה הממלכתי של בודפשט מגיע להתארח שוב בישראל. לפני שלוש שנים הם זכו לתשואות נלהבות, כשהציגו כאן את "נסיכת הצ'רדש" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן; לפני שנתיים הם חזרו שוב עם אופרטה אחרת מבית היוצר של קלמן, "הביידר"; בשנה שעברה הם הפתיעו עם הפקה נוצצת במיוחד למלכת האופרטות, "העטלף", של המלחין האגדי יוהאן שטראוס, ובחודש הבא הם ישובו אלינו עם הפקה מפוארת ועדכנית של אחת האופרטות האהובות ביותר של קלמן, "הרוזנת מאריצה".

את "הרוזנת מאריצה", שהועלתה לראשונה בווינה בשנת 1924, כתב קלמן על פי ספרו של אלפרד גרונוולד ויוליוס ברמר. אופרטה פופולרית זו מדגימה את יכולתו של קלמן לשלב בהצלחה מוטיבים הונגריים לתוך האופרה המסורתית. היצירה כוללת חלקי סולו מרהיבים לטנור ולסופרן, תזמורת וירטואוזית, ובנוסף לכל זה גם עלילה משעשעת.

הרוזנת מאריצה (צילום: יחסי ציבור, יח — הפקה מפוארת של אחת האופרטות האהובות ביותר של קלמן|צילום: יחסי ציבור, יח"צ

האופרטה בעצם מרקדת על הגבול שבין אופרה ותיאטרון, מעין גרסה ניאנדרטלית למחזמר של לפני 100 שנים. המוזיקה שלה הרבה יותר קלילה מזו של האופרה, אך קלאסית יחסית למחזמר מודרני. היא עממית יותר, לא מעודנת ובכלל לא מתנשאת כמו אמה הלא חוקית, האופרה האריסטוקרטית. אם כבר, האופרטה לועגת לחברה הגבוהה ולמעמדות בכלל. היא חיננית וקופצנית, ויש לה רק מטרה אחת מול העיניים: לבדר את הקהל.

מאריצה, בעלת קרקעות עשירה ויפה, איבדה אמון באהבה. נמאס לה מהגברים שמחזרים אחריה רק בגלל הונה. כשמגיע מנהל חדש לאחוזתה של הרוזנת, שהוא למעשה רוזן בתחפושת המסתיר את השתייכותו למעמד האצולה, היא מתנהגת אליו בזלזול בהתחלה. כדי להיפטר ממחזריה הרבים ממציאה הרוזנת מאריצה ארוס בדוי, אבל למנהל האחוזה החדש יש תכנית להתנקם בה: הוא משכנע את חברו להתחזות לברון הדמיוני. נשמע מסובך? עוד לא שמעתם כלום.

העניינים ממש מתחילים לאבד שליטה, כשזה מתאהב בה ואף מבקש את ידה. מחסומי העושר והמעמד מתחדדים בחשדות מכל צד באשר לכוונותיו האמיתיות של האחר. העלילה ממחישה איך טמפרמנט והרבה יותר מדי אגו וגאווה יכולים לחבל באהבה, אבל באופרטה כמו באופרטה, גם כאן יש סוף טוב.

זוהי אופרטה נגישה מאוד, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת התוכן שמקושט באמיתות על אהבה ועל מעמדות. העלילה המבדרת בשילוב עם המנגינות הסוחפות של קלמן, המפורסמת בהן היא "Play Gipsy", מספקים כשעתיים וחצי של עונג משובח. הגרסה העדכנית של האופרטה עם הטוויסט הקברטי, דואגת לשמור על קריצה כל הזמן כדי שהקהל חלילה לא ייקח אותה ברצינות רבה מדי. גם מבחינת עושר בימתי, ההפקה עומדת בסטנדרטים של מחזות הזמר הגדולים עם תפאורות מרשימות, תלבושות ססגוניות וכמובן, עשרות משתתפים שמזמרים ורוקדים.

"הרוזנת מאריצה" היא אופרטת חובה לחובבי הז'אנר ולחובבי מוזיקה קלאסית באשר הם. גם כמעט 100 שנים אחרי שהועלתה לראשונה, היא עדיין מרגישה צעירה ומלאת חיים, ומצליחה ללכוד את ההתלהבות של שנות העשרים העליזות והנאיביות של המאה הקודמת.

"הרוזנת מאריצה" תעלה בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב בין ה-15.6 ל-24.6. השירה בהונגרית, כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית