לאחר שריאל מדריד זכתה בליגת האלופות בסיום העונה שעברה, והגשימה סוף סוף את חלום "לה דסימה", התחושה הייתה שלקראת העונה החדשה לא יהיו שינויים גדולים בהרכב. למרות שלא זכתה באליפות בספרד וסיימה רק במקום השלישי, נראה היה כי קרלו אנצ'לוטי הצליח לבנות בעונתו הראשונה בסיס מצויין שאיתו יוכל רק להשתפר. ההשתלבות של גארת' בייל הייתה יוצאת דופן, אנחל די מריה מצא לעצמו את המקום המתאים בהרכב, והאוהדים היו מאוד מרוצים מאיך שהקבוצה נראית.
אבל ריאל מדריד זה לא עוד מועדון, והשיקולים לעיתים שונים מאשר במקומות אחרים. המסורת בריאל היא שאחרי כל מונדיאל מצרפים לפחות אחד מהכוכבים הגדולים שהצטיינו בטורניר היוקרתי ביותר. כך הגיע רונאלדו לריאל מיד אחרי שהוליך את ברזיל לזכייה ב-2002, כך הצטרף פאביו קנבארו לבלאנקוס ארבע שנים לאחר מכן. ב-2010 הסיפור היה שונה. ספרד זכתה במונדיאל, חלק מאלופי העולם החדשים כבר שיחקו בריאל, ואת אלו של ברצלונה לא באמת היה אפשר לצרף. במקום זאת, החתימה ריאל שניים משחקני נבחרת גרמניה, שהגיעה לחצי הגמר: מסוט אוזיל וסמי חדירה.
גם אחרי ברזיל 2014 המסורת נשמרה. שלושת שחקני הרכש שהצטרפו הקיץ לאלופת אירופה היו ממצטייני המונדיאל. מלך השערים, ומבקיע השער היפה של הטורניר, חאמס רודריגס הקולומביאני, נרכש ב-80 מיליון יורו. טוני קרוס, אלוף העולם הטרי, הגיע מבאיירן מינכן תמורת 25 מיליון יורו. ואת קיילור נבאס, השוער המצטיין של המונדיאל, רכשה ריאל ב-10 מיליון יורו.
יתכן שברמה המקצועית נטו, ההגעה של חאמס ושל קרוס הייתה מיותרת. חאמס הגיע כדי להחליף את די מריה שהבין את המצב החדש שנוצר ומיהר לעבור למנצ'סטר יונייט, וזמן קצר לאחר נחיתת קרוס בברנבאו, חתם צ'אבי אלונסו בבאיירן מינכן. אבל צריך להבין את החשיבה שעומדת מאחורי ההחתמות האלה. אלונסו, עד כמה שהוא שחקן ענק, כבר בן 32. נשארו לו עוד שתי עונות ברמה הגבוהה ביותר. קרוס בן 24. ההבדל הזה של שמונה שנים הוא מאוד משמעותי.
הרבה אוהדים של ריאל, וגם חלק מהשחקנים, כעסו מאוד על העזיבה של די מריה. אבל בריאל יודעים שלחאמס יש את הפוטנציאל להיות שחקן משמעותי לא פחות מ"אל פידאו", ומעבר לכך, הוא יכניס לקופת המועדון כסף, הרבה כסף. כבר עכשיו החולצות של חאמס רודריגס הן הכי נמכרות אחרי אלו של כריסטיאנו רונאלדו. וגם בקרב המין היפה, חאמס הפך מיד ללהיט היסטרי. די מריה שחקן ענק, אבל אין מה להשוות בין ה"לוק" שלו לזה של רודריגס.
וזה לא הכל. בריאל חושבים כל הזמן על שווקים נוספים. שחקנים מארגנטינה שיחקו בבלאנקוס לאורך השנים, אך בפעם הראשונה משחק אצלה כוכב מקולומביה. מדינה של כמעט 50 מיליון תושבים, משוגעת לכדורגל, הפכה בזכות חאמס למגוייסת לטובת ריאל. אגב, גם בהחתמת צ'יצ'ריטו היה שיקול שיווקי. כולם זוכרים עד כמה מכסיקו כולה אהדה את ריאל מדריד כאשר הוגו סאנצ'ס שיחק בשורותיה. עכשיו מכסיקו, על כל 118 אלף תושביה, נצבעה בלבן.
את קיילור נבאס ריאל לא רכשה בגלל השוק הקוסטה-ריקני (5 מיליון תושבים בלבד), ובכל מקרה כרגע השוער הנהדר יושב על הספסל. לעומת זאת חאמס רודריגס וטוני קרוס הם שחקני הרכב קבועים למן הרגע הראשון. וחייבים לומר, ההשתלבות שלהם עד עכשיו מצויינת. צריך לזכור, אנחנו רק חודשיים בתוך העונה. לפעמים לוקח לשחקנים חצי שנה ויותר עד שהם משתלבים באופן מלא בקבוצה חדשה. אצל השניים הללו, למרות חריקות פה ושם בשבועות הראשונים, העניינים מתקתקים.
כל אחד מהשניים היה חייב לעשות שינויים מסויימים בתפקוד על המגרש, כדי להתאים לשיטה של אנצ'לוטי. קרוס שיחק בבאיירן בעמדה קדמית הרבה יותר בקישור, וגם במשחקים הראשונים בריאל הוא נע, כהרגלו, קדימה, וניסה להבקיע. ואז הגיעה התבוסה 4:2 לריאל סוסיאדד. מרכז המגרש של ריאל נראה לא מחובר, לא אגרסיבי ולא מסוגל לעצור את התקפות היריב.
בעקבות המשחק הזה היה ברור שטוני חייב לעבור ולשחק מאחור, ממש לפני שני הבלמים, בעמדה בה פעל בשנים האחרונות צ'אבי אלונסו. אנצ'לוטי תמיד מחפש בקבוצות שלו איזון, ומול סוסיאדד לא היה שום איזן במערך. ההסטה של הגרמני אחורה פתרה כמעט את כל הבעיות באמצע המגרש. למרות גילו הצעיר יחסית, קרוס שחקן אחראי, מאוד חכם, שמתאים לתפקיד הקשר האחורי ש"מחזיק" את המשחק. הכניסה שלו לנעליים של צ'אבי אלונסו כל כך חלקה, שהוא החל לשלוח מסירות "טאצ' דאון" בסגנון של הספרדי.
כך בדיוק קרה בדקה ה-66 במשחק בשבת האחרונה. קרוס שלח את הכדור מעל ראשי הבלמים של לבאנטה. חאמס עצר על החזה, וכשהכדור באוויר הסתובב וירה לרשת. אין ספק שהמעבר של קרוס לעמדה החדשה שלו שיחררה את הקולומביאני, שמרגיש הרבה יותר בנוח לרוץ קדימה ולעשות את מה שהוא יודע כל כך טוב.
גם אצל חאמס השבועות הראשונים בריאל היו מעט בעייתיים. באחד האימונים נראה היה שכריסטיאנו רונאלדו עושה לו תרגיל מנהיגות, ושולח אותו להתאמן בצד אחר של המגרש. אבל זו הייתה אנקדוטה בלבד. בחודש האחרון חאמס פורח. הוא עובד הרבה יותר קשה מאשר בקבוצות הקודמות שלו, שם היה הכוכב הכי גדול. הוא עוזר בלחץ במרכז המגרש, יורד לאחור כשצריך, אבל בעיקר מראה את היכולת הטכנית הנפלאה שלו. הוא מבשל, מבקיע, מושך הרבה תשומת לב משחקני היריב, מה שנותן קצת יותר מרחב פעולה לקרים בנזמה. האוהדים התאהבו בו, והוא מלא בביטחון עצמי.
טוני קרוס טען לא מכבר שהבעיה הכי גדולה שלו כרגע זו השפה. הוא עדיין מתקשה בספרדית וגם קשה לו עם המנטליות הספרדית. "הבנתי שאם אנשים מאחרים להגיע בשעה שנקבעה, זה בסדר", הוא אמר בחיוך. לחאמס אין כמובן שום בעיה עם השפה וגם לא עם המנטאליות. עכשיו רק נותר לראות כיצד שני הכוכבים החדשים של ריאל מדריד יסתדרו בקלאסיקו הראשון שלהם.
