אין אדם בעולם שלא שאל את עצמו את השאלה "מה אם". בעולם הספורט השאלה הזו נפוצה ביותר, ומכילה בתוכה אלפי לבבות שבורים של אוהדים, שרגע אחד קטן שינה את כל עולמם. גם לאוהדי סן אנטוניו יש רגע כזה, כשהשלשה המטורפת של ריי אלן במשחק 6 של גמר ה-NBA ב-2013 העלתה שוב את השאלה הכואבת – "מה אם".
גם בסיום עונת 2016/17 שאלו את עצמם אוהדי ואנשי הספרס את השאלה הזו. מה אם קוואי לנארד לא נוחת על הרגל של זאזא פאצ'וליה (בכוונה או לא בכוונה, זה לא העניין), בזמן שהספרס מובילים ב-21 הפרש על גולדן סטייט באורקל ארנה. האם סן אנטוניו הייתה מצליחה לגנוב את הביתיות ולהשלים ניצחון בגמר המערב? האם הם היו יכולים ללכת עד הסוף?
לא בטוח שגם עם לנארד סן אנטוניו הייתה מצליחה להשלים ארבעה ניצחונות על האלופה שבדרך. הווריירס בפלייאוף 2017 היו ככל הנראה טובים מדי עבור כל סגל בריא בליגה, למרות הכיוון שאותו משחק מספר 1 הלך אליו. אבל השורה התחתונה שוב הייתה שהספרס מסיימים עוד עונה עם 60+ ניצחונות בהדחה כואבת מהפלייאוף.
למרות מכת הפציעות הקשה שכללה גם את חסרונו של טוני פארקר, סוויפ הוא לא נעים בשום סיטואציה.
אז העונה נגמרה ובסן אנטוניו היו בטוחים ששנה לאחר הפרידה מטים דאנקן, גם מאנו ג'ינובילי בדרך לתלות את הנעליים. מאנו החליט שהוא עדיין לא מיצה וישחק גם בעשור החמישי לחייו ב-NBA.
היכולת והמספרים של מאנו בהחלט כבר לא קרובים לשיא הקריירה, אבל הנוכחות שלו, הניסיון והתשוקה שהוא מביא לארגון לא נמדדת בשום סטטיסטיקה. בעונה שעברה זה גם היה שווה ניצחון חשוב בפלייאוף, עם אותה חסימה אדירה על ג'יימס הארדן במשחק החמישי נגד יוסטון.
קיץ 2017 הסוער פסח על הספרס, שלמרות השמועות על כריס פול וקיירי אירווינג, לא הנחיתו שום סופר סטאר בקבוצה. פאו גאסול ופטי מילס חתמו על חוזים חדשים וברנדון פול, השוטינג גארד שסיים את העונה האחרונה באנדולו אפס, הגיע כתוספת השנתית מהיורוליג.
ללא ספק, התוספת המעניינת ביותר של הספרס בקיץ הוא רודי גיי. הפורוורד הוותיק חתם על חוזה לעונה אחת עם אפשרות שחקן לשנה שנייה. בעונה האחרונה הוא שיחק 30 משחקים בלבד בגלל פציעה קשה בגיד אכילס, אבל נדמה שלעונה הקרובה, הוא יגיע במוטיבציית שיא. "זאת ערימת בולשיט", אמר לאחר פרסום דירוג עשרת הסמול פורוורדים הטובים ביותר במשחק הווידאוNBA 2K18, בו שמו לא הופיע, "תחכו לעונה הקרובה".
זאת עונת ההוכחה של גיי. למרות שנכנס לליגה ב-2006 ושיחק למעלה מ-750 משחקים בקריירה, לפורוורד יש רק שבעה משחקי פלייאוף ברזומה. במשך כל הקריירה הוא נחשב לסקורר אתלטי, אך אחד שהקבוצות בהן הוא משחק לא מצליחות. את ההצלחה של ממפיס בשנים האחרונות, מייחסים לא מעט לעזיבתו באמצע עונת 2012/13. שחקני NBA חושבים לקראת סוף הקריירה שלהם (גיי בן 31) על המורשת שהם ישאירו, אף שחקן לא רוצה להיזכר כאחד שהפריע לקבוצות להתפתח.
גיי ירוויח 8.4 מיליון דולר העונה, כמעט שישה מיליון פחות ממה שהיה אמור להרוויח בסקרמנטו. "הלכתי לסן אנטוניו בשביל להיות שמח. אני בשלב בקריירה בו אני פשוט חייב לנצח", אמר בראיון לתוכנית Mike&Mike ב-ESPN, "אני מאוד נרגש. אני מצטרף לקבוצה שכבר הייתה נהדרת. יש לגרג פופוביץ' תוכניות עבורי. הוא כמו מכשף. הוא ידאג שאני אהיה על המגרש וארגיש בנוח. אני יותר רעב מאשר הייתי אי פעם".
אם הכל יתחבר, גיי אמור להיות האקס פקטור שסן אנטוניו מחפשת כבר הרבה זמן. בהיעדרם של פארקר ולנארד בפלייאוף בעונה שעברה, נוצר מצב שג'ונת'ון סימונס (שהספיק לעזוב לאורלנדו) היה היוצר הטוב ביותר בקו האחורי של פופ. גיי הוא יוצר נקודות ברמה גבוהה לשחקן בעמדות 3-4, ואם אחוזי הקליעה שלו מחוץ לקשת, שידעו עליות וירידות במהלך הקריירה, יהיו סבירים, הוא יכול לשחק גם בעמדה מספר 2. זה ייתן לפופוביץ' יותר אפשרויות בהתקפה, בוודאי בדקות בהן לנארד לא על המגרש.
שחקן נוסף שסיים את העונה הקודמת בצורה כואבת הוא פארקר, שנפצע בסיבוב השני נגד יוסטון ולא חזר לשחק. הצרפתי הוותיק רשם ב-2016/17 את המספרים הנמוכים ביותר בקריירה מאז עונת הרוקי שלו ב-2001/02. אבל בשמונת משחקי הפלייאוף בהם שותף, הראה את שוב כמה הוא חשוב ויעיל גם בגיל 35.
החוזה של הצרפתי נגמר בסיום העונה, אבל מבחינתו הסיפור עם סן אנטוניו רחוק להיגמר. "אני מקווה שהספרס יציעו לי חוזה אחרון", אמר ל-NEWS4SA לאחר הפלייאוף האחרון, "אמרתי את זה כבר מספר פעמים, אני רוצה לשחק עוד 3 עונות ולהשלים 20 שנים במועדון". נאמנות זה ערך שהתערער קצת בשנים האחרונות ב-NBA, וזאת הוכחה נוספת למה הספרס הם יוצאים מן הכלל.
אף אחד לא יופתע אם המספרים של פארקר ימשיכו לרדת גם העונה, אבל אפשר לסמוך על התוכנית השנתית של פופוביץ' שיודע שלמרות הכל, שלרכז המנוסה שלו עדיין יש חלק חשוב בקבוצה. מי שאמור לעשות עוד צעד קדימה ברוטציה בעונה הרגילה הוא דאג'ונטה מארי, שהראה יכולת לא רעה כבר בסיום העונה הקודמת.
מי שאכזב מאוד בסיום העונה האחרונה היו שני השחקנים החשובים ביותר בקו הקדמי, למרקוס אולדריג' ופאו גאסול. שני הגבוהים לא סיפקו את הסחורה כשהיו זקוקים להם בגמר המערב מול הווריירס והיו אחד מהגורמים לתוצאה הסופית הרעה. אולדריג' הוא המאכזב יותר בין השניים.
הוא ספג המון ביקורות בתחילת הפלייאוף, החזיר לכולם עם סדרה נהדרת נגד יוסטון ובגמר המערב חזר להיראות לא טוב, למרות המשמעות הגדולה שהייתה לו בסגל החסר של הקבוצה. גאסול רשם את הפלייאוף הגרוע בקריירה, ולא בשביל זה הוא הגיע לספרס. אחת המטרות החשובות של פופוביץ' לקראת העונה הקרובה היא להביא את השניים לכושר שיא ותיאום אידיאלי לקראת הפלייאוף, כי אם יש לסן אנטוניו יתרון מסוים על האלופה, הוא נמצא בסנטימטרים העודפים ובחוכמה של הגבוהים שלו.
למרות החימוש המטורף שנעשה במערב בקיץ האחרון, סן אנטוניו בריאה היא עדיין הקבוצה שמסוגלת לעשות הכי הרבה נזק לווריירס. השחקנים החשובים בסגל של פופ לא נעשים צעירים יותר מעונה לעונה, אבל אסור אף פעם להספיד את המערכת האדירה של הספרס. גם אם מספר הניצחונות בעונה הסדירה ירד, אף אחד לא ירצה לפגוש את הספרס ברגעים המכריעים של העונה.
